הָ֘ל֤וֹךְ יֵלֵ֨ךְ ׀ וּבָכֹה֮ נֹשֵׂ֪א מֶֽשֶׁךְ־הַ֫זָּ֥רַע בֹּֽ֬א־יָב֥וֹא בְרִנָּ֑ה נֹ֝שֵׂ֗א אֲלֻמֹּתָֽיו׃
משנת ארץ ישראל
ב. התרומה הייתה כמות קטנה למדי. מתחילה היה שיעורה "כל שהוא", ורק מאוחר יותר הוגדרה כאחד חלקי ארבעים עד אחד חלקי שישים. בסך הכול זו עדיין כמות קטנה. בזמן הגורן אדם מלא שמחה ויש לו תחושה של שפע ואופטימיות (בדרך כלל), כדברי הכתוב "בֹא יבֹא ברִנה נֹשא אלֻמֹתיו" (תהילים קכו ו). האסיף הוא עונה שבה מגיעה השנה החקלאית לסיומה, המאמץ הגדול שהושקע נגמר בהצלחה, והלב מלא תודה לאל. בזמן זה, כשהלב מלא על גדותיו, מוכן אדם להפריש גם לכוהנים ולמשרתי האל. פעמים רבות ראינו איכרים בתרבות הערבית המסורתית, או בעידן המודרני, בסיום העבודה הקשה של האסיף. קשה שלא להבחין בתחושת התרוממות הרוח והנדיבות האופיינית למועד זה. אולם הרמת המעשרות כבר כרוכה בהוצאה ניכרת, וממילא הקושי הכלכלי היה רב. מצב הרוח של השפע פינה את מקומו לאפרוריות היום-יום, והחשבון הכלכלי נראה מאיים יותר.
מגלה עמוקות
שם שם לו חוק ומשפט ושם נ"סהו. סוד שם של מ"ה ושם של אדני שיורד לזעיר ונוקבא בזמן שנסתלק זעיר למעלה והרשימו נשאר למטה כי עדיין לא פסקה זוהמת הנחש והוא סוד בהתחלת חכמה על מאמר מ' וס' בלוחות שהוא זעיר ונוקבא שבלוח שהם נצח הוד בנ"ס היו עומדין מחטא אד"הר יהיה הארת העולם מן תרין שמהן אלו וז"ס (בראשית כב) והאלהים נס"ה את אברהם חק ומשפט הוא סוד תרין אילין בזוהר ז"ה א"לי (יחזקאל מא) ז"ה השולחן א"שר לפני י"י מה ענין השלחן על הים הענין ע"פ הקדמות אר"י (חגיגה כו) פתח במזבח וסיים בשלחן כשם שבזמן שב"ה קיים היה המזבח מכפר והוציאו ע"י אכילת כהנים ניצוצות התקועות בבהמה ע"ד כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים ובזה בעלים הניצוצות התקועות בבעל חי מתכפרים וכן עתה ע"י אכילה שאדם אוכל כוונתו להעלות ניצוצות מן האוכל (משלי יג) צדיק אוכל לשובע נפשו ר"ל להעלות נפש התקוע בו וכמו שיוסף הצדיק הוא (תהלים קכו) נושא משך הזרע כל ניצוצות מסוף העולם העלה הוא וזה לקיטת הכסף שליקט יוסף הוא ע"ס ע' ניצוצות שנתפזרו וכן (בראשית מט) פורת יוסף עלי עי"ן על אלו ע' קאמר לכן הוצרך הים לקרוע ע"י יוסף כי כמו שיוסף (איוב כח) בצורות יאורים בקע וכל י"קר ראתה עינו על ע' ניצוצות אלו שהוא הוציא (ירמיה טו) יקר מזולל לכן (תהלים קיד) הים ראה וינס ראה ארונו של יוסף אשר ויישם בארון במצרים יו"ד יתירה שהוא רזא דצדיק י' של ברית שהיה נאמן בבריתו לכן קרע הים בפניהם ואז ראתה שפחה על הים יותר ממה שראה יחזקאל וז"ס ביזת מצרים שלקחו שם וינצלו את מצרים על אינון נשמות של גרים שהעלו אתם וז"ס ביזת הים שהיה יותר מן ביזת מצרים הוא סוד על אינון שהעלו ישראל מנוקבא דתהומה רבה קפאו תהומות בלב ים וברוח אפיך נערמו מיא דאורייתא ז"ס שארז"ל שאז נבקעו כל מעינות שבעולם והיתה הנבואה גם בעוברים שבמעי אמן (תהלים סח) י"י ממקור ישראל לכן נרמז ענין זה כאן ז"ה א"לי שמה שבקריעת ים סוף נבקעו כל אינין קליפין דאינון יאורים שאמר פרעה עליהם ליחזקאל כט) יאורי ואני עשיתני (שם תנין הגדול הרובץ בתוך יאוריו ועתה שבר (תהלים עד) ראשי תנינים על המים (שם צב) מים רבים אדירים משברי ים צעקו כולם ואמרו (שם) אדיר במרום י"ז רמז בכאן כשם שאילו המים העלו ניצוצות מכל עולם כן מחויב אדם על שולחנו להעלות ניצוצות מן האוכל זה השלחן אשר לפני י"י ג"כ כוונתו להעלות אותם ולהוציא יקר מזולל אחר כך בא משה ולקח ניצוצות יוסף והוא בא במקומו להוציא יקר מזולל וזה לך האות כי אנכי שלחתיך. גם רמז שבקדושה ד' רגלי המרכבה הנרמזין בג' תיבין אלו זה השלחן אשר בו ד' רגלים הם בכל רגל מנין ז"ה בגימ' ז"ה השלח"ן אש"ר בגימטריא מיכא"ל גבריא"ל רפא"ל אוריא"ל ק"וף זה הקב"ה בפ' רבתי הכי הוי כן מרכבות פרעה וחילו נרמז ד' דורות לקבל ד' כוחות הטומאה שסימנם מ"את ה"גוים א"שר ס"ביבותיכם שכן מ"בול א"נוש ה"פלגה ס"דום ארבע דורות אלו פגמו בארבע אותיות השם ונתגלגלו במצרים בגי' מרכבו"ת פרעה וחילו (משלי יג) בטן רשעים תחס"רבשעת קריעת ים סוף (איוב כו) בתבונתו מחץ רהב ונפלו ארבע קליפות מן י"א דלהון ולא נשארו רק שבע מן ז' ספירין סודם כתב האר"י ז"ל כ"א כלול מן י'. אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל ג' קליפות כ"א כלול מי' הרי ל' של שלל ויוד מיוד הרי שין של שלל. ז"ס שלל כשקבלו ישראל התורה אז (תהלים קיט) שלום רב לאוהבי תורתיך וגו' (שם) כמוצא שלל רב שמצאו ישראל אותם השלל שהיה בקליפה והניצוצות שהיו נידחים שם (שם סח) ונות בית תחלק שלל כי נתנו שעיר ופארן אותם וזרח והופיע לישראל. נו"ת בי"ת בגימטריא ג' אבו"ת ד' אמהות נו"ת בגי' ד' אמהו"ת בי"ת ג' אבו"ת הרי זכות אלו ז' (משלי ט) חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה תחל"ק בגי' ש'צ'ם 'ח'נ'כ'ל ראשי אתוון של ז' כוכבי לכת שלל לכן פתח משה השירה בא"ז כי הקב"ה א' רוכב על הז' שהם ז' קליפין דלהון שמהם מתפשטין ז' כוכבי לכת לכן אמר (שם קיט) שש אנכי על אמרתיך התורה כמוצא שלל רב שהוא סוד ניצוץ טהור ע"ד לירושלמי) שבטים מציאה מצאו שהוא על סוד ניצוצות טהורות ואז שלום רב לאוהבי תורתיך שבע ביום הללתיך לקבל ז' אלו ובגלגולא תניינא נפלו עוד ג' ולא נשארו רק ד' וזה ענין השלל (דלא איד לבתי) ז"ס מתני' הנחל והשלולית ודרך הרבים אותו השלל חזרו ונתערטלו עדיים בהר חורב ונשאר אצלם שבי דהיינו ניצוצות שגזלו ועשקו הם כד"א (דברים כא) ושבית שביו לרבות כנענים שבתוכם וז"ס שבי שקיבל משה כשעלה להר גם לקח מתנות שהם נתנו שלהם ושל אחרים ותרין אלו לא נטלו בפעם אחד רק הוסיפו לחטוא אז (במדבר כא) וישב ממנו אותו שבי שאז אל תקרי (שם כ) ויראו רק וייראו כשמת אהרן שהוא מיסוד אמא מתמן ז' ענני כבוד שהקיפו ישראל כשנגע אהרן נגע אותו אור המכוסה בשבע ענני כבוד ונתקיים קרא (ישעיה ה) הסר משוכתו והיה לבער אז שמע הכנעני מלך ערד כי בא ישראל דרך האתרים ולא שב ממנו רק שפחה א' רזא דיצירה כד"א ריבה א' ורבע כלב כופרי מאחוריה. אבל על שכינתא דבריאה אתמר (ישעיה מב) אני י"י הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן.
רש"י
מאלמים אלמים. כְּתַרְגּוּמוֹ מְאַסְּרִין אֱסָרִין – עֳמְרִין, וְכֵן נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו (תהלים קכ"ו), וְכָמוֹהוּ בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה וְהָאֲלֻמּוֹת נוֹטֵל וּמַכְרִיז: