פרשנות מצטטת על תהילים קכח:ו

ואברהם זקן בא בימים. סמך זה אחר מיתת שרה לומר שכיון שמתה שרה קפצה עליו זקנה וזהו שאמרו חכמים אין אשה מתה אלא לבעל' ואע"ג דכתיב לעיל ואברהם ושרה זקנים באים בימים חזר לומ' ואברהם זקן לפי שחזר לבחרותו כמו שרה ואמר שאחר כך חזר להיות זקן. א"נ להסמיכו לואשביעך לומר שבשביל שהיה זקן השביעו שחשב אם ישלחנו לארץ מולדתו אולי טרם שיחזור השליח ימות שראה את עצמו זקן והב"ה אמר ואתה תבוא אל אבותיך בשלום ואם לא אשיא את יצחק ואראה לו בנים אין כאן שלום דכתיב וראה בנים לבניך שלום על ישראל ואם לא עכשיו אימתי. א"נ לרבותא אע"פ שאברהם זקן ולא היה יכול עוד לטרוח לצאת ולבוא אעפ"כ לא חסר לו כי וד' ברך את אברהם. ובב"ר פריך לה ומשני כאן זקנה שיש לה לכלוך שפי' בא בימים כבר בא לימים מרובים ולהלן אמר זקנה שאין בה לכלוך שפי' באים בימים בתחלת ימי הזקנה כי באים מורה על ענין עומד כמו הבאים בשערים האלה ובא משמע כבר בא ועבר כמו בא אחיך:

פסוקים בברכת כהנים רזין עלאין ארווחנא בי' ולפי הדרש תלת ברכאן אלו כוללים כל הג' סוגים של אדם קיום הגוף קיום הנפש קיום המין סימן מה שנאמר לאברהם (בראשית טו) אנכי 'מ'ג'ן לך שנתברך בתלת ברכאן אלו כוללים כל השלימות בממון בגוף בנפש (שם יב) ואעשך לגוי גדול קיום המין ואברכך בממון ואגדלה שמך על הנפש כי עיקר שם גל הנשמה אתמר כמ"ש בזוהר בפסוק (רות ד) ותקראנה לו השכנות שם. ואלו ג' ברכות סוף פרק היה קורא כי הוו מפטרי רבנן מבי רב אמי ורב אסי הוו אמרו עולמך תראה בחייך אחריתך לחיי עולם הבא ותקותך לדור דורים עולמך תראה בחייך פי' רש"י תמצא צרכי הגוף וכן א' מי שהוא מוצלח בעושר עולמו אכל בחייו ואחריתך לחיי עולם הבא כמשמעו על הנפש ולדור דורים תקותו על קיום המין וכן בפסוק (ישעיה נג) יראה זרע יאריך ימים וחפץ י"י בידו יצליח (שם) הנה ישכיל עבדי ירום יותר מאברהם שנתברך בג' אלו לקבל ואעשך לנוי גדול יראה זרע לקבל קיום הגוף יאריך ימים לקבל קיום הנשמה חפץ י"י בידו יצליח. וכן במזמור (תהלים קיב) אשרי איש ירא את י"י נתברך בתלת אילין קיום המין (שם) גבור בארץ יהיה זרעו קיום הגוף (שם) הון ועושר בביתו קיום הנפש צדקהו עומדת לעד. וכן במזמור (שם קכח) אשרי כל ירא י"י (שם) אשריך בעו"הז וטוב לך בעו"הב (שם) אשתך כגפן פוריה קיום המין ז"ש יברכך י"י בממון וישמרך שלא יהיה לו היזק בממון ע"ד (שם ה) כי אתה תברך צדיק כצנה רצון תעטרנו שלא יפסיד לו העושר כי יש (קהלת ה) עושר שמור לבעליו לרעתו והקב"ה יציל אותו מזה ז"ש אלקים יחננו בעושר יאר פניו אתנו סלה שלא יהיה העושר לרע לו. יאר י"י פניו בתורה קיום הנפש ישא י"י פניו אליך קיים המין וישם לך שלום (תהלים קכח) וראה בנים לבניך שלום על ישראל על דייני ישראל דלא אתי לאנצויי הרי ג' אלו סדורים והם כוללים כל חמדת האדם בזה העולם. ג' פסוקים בברכת כהנים לקבל ג' בחינות בזווג זו"ן הא' מו' קצוות הבחינה. הב' שהיא עולה עד המוחין. הנ' נגד כתר ולאלה הג' זווגים יש שמות מחולפין כתר שלה בכתר שלו אז אהי"ה הוי"ה וכשהוא במוחין הם הויה אלהים ומו' קצוות הם הויה אדני ז"ס ושמו את שמי על בנ"י אהי"ה הוי"ה מ"ז הוי"ה אלהי"ם יב"ק הוי"ה אדנ"י צ"א שלשתן יחד [י"ש כלולין מי'] מנין שמ"י כי בג' ברכות אלו זוכין לג' זווגים אלו והזווג היותר מעולה הוא סוד נר רמ"ה איברים דילה ותרין דרועין דיליה הרי נ"ר והוא סוד נרשבת ונר חנוכה רק שיש הפרש ביניהם נר שבת הוא שהוא עולה למעלה עד הכתר שלו ממש אבל בנר חנוכה הוא שיורדין כל האורות אליה למטה במקומה (אח"כ תעלה בנר שבת למעלה וסוד חנוכה שיונקות מלכות) לכן נר חנוכה קודם צריך שידליק ויעשו לה הכנה וירדו בה האורות למטה במקומה ואח"כ תעלה בנר שבת למעלה יסוד חנוכה שיונקות מלכות מאימה עלאה חנ"ה שם ס"ג באימא כ"ו (שמואל א א) אלקנ"ה עולה מקו"ם סוד חכמת זעיר שהיא מאבא אהב את חנה שהיא בינה ואין יכול להזדווג עמה כי י"י שהוא זעיר וכן כ"ו דחנוכה סגר רחמה שהיא נעלמת בתוכו אבל כשהיא מסתלקת ומזדווגת עמו למעלה ז"ש (שם) ועלה האיש ההוא מעירו. ויש הבדל אחר בין חנוכה לשאר הימים כי בהם נאמר איהו בנצח ואיהי בהוד ומהוד לא אתנבי אדם מעולם ולא יצאה ממנו הארה ז"ש (דניאל י) והודי נהפך עלי למשחית אלא שיעקב מקבל הארת נצח והוד וע"ז הנצח נותן חלק הוד המגיע לה מההוד אבל באלו ח' ימים היא לוקחת מההוד עצמו בלי אמצעי ז"ש (תענית ה) שמואל שקול כמשה ואהרן כללו שניהם נצח הוד והוא תיקון (שמואל א טו) נצח ישראל לא ישקר ועתה בא ניצוץ ממנו אל מתתיה ונרמז חנוכת המזבח ראשי בי"ת א"בתם חסר ו' בגי' מתתי"ה בזה נרמז מתתיה חסר ו' מת"ת י"ה כמ"ש חנה (שם א) כי מי"י שאלתיהו וז"ס (שבת כב) פלוגתא דב"ש וב"ה לב"ש פוחתין בכל יום שסובר שההארה מלמעלה למטה ב"ה סוברים מלמטה למעלה ומעלין בקודש ולא מורידין כי עיקר כוונתינו שירדו האורות למטה כדי שיעלו כלם למעלה ז"ש בהעלותך את הנרות מאחר שאנו מכוונים לעלות הרמתה לכן צריך מתחלה לירד האורות שיעלו אח"כ למעלה ז"ס א"ל מו"ל פנ"י המנור"ה שהיא בהנהגה למטה מקבלת עד שיאירו למעלה שבעת הנרות ס"ת היל"ל דקי"ל כהלל לעלות בקודש ואין מורידין:

אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: גָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים, שֶׁאֲפִלּוּ יְשׁוּעָה פָּרָה וְרָבָה בּוֹ (ישעיה מה, ח). יש להבין מאי לשון 'אפילו'? ועוד מה פריה ורביה שייך בישועה?
ונראה לי בס"ד דאף על פי שכל נס יכונה בשם ישועה, מכל מקום נס של פקידת עקרות ראוי לכנותו יותר בשם ישועה, והיינו דאם האשה עקרה אין שלום בינה לבין בעלה ורק הבנים עושים שלום בין איש לאשתו וכמו שנאמר (תהלים קכח, ו) 'וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל' נמצא הבנים הם שלום וראש וסוף יְשׁוּעָה אותיות יה שהם באיש ואשה, ששם י"ה ביניהם ובין אותיות אלו של איש ואשתו יש אותיות שו"ע שהם מספר שָׁלוֹם [376] לכן נס פקידת עקרות יכונה בשם ישועה דכיון דנפקדו איש ואשתו בבנים יש אצלם צירוף אותיות ישועה.
וידוע מה שאמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה נג, ח) כיון שנפקדו שרה נפקדו כמה עקרות עמה, והטעם מפורש בספרי המפרשים ז"ל כיון שנפתח צינור של נס זה בפקידת שרה או רבקה אז נפתחו בנקל צינורות של נס כזה לכמה עקרות אף על פי שאינם ראויים לנס זה.
והנה כאן בירידת הגשמים נעשה ענין פקידת עקרה כי ירידת הגשמים הם ענין עיבור ולידה, וכמו שאמרו בגמרא דף וא"ו בגשם מאי לשון 'רביעה'? דבר שרובע את הקרקע, דאמר רב יהודה: מיטרא, בעלה דארעא הוא, דכתיב (ישעיהו נה, י) 'כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם וְשָׁמָּה לֹא יָשׁוּב כִּי אִם הִרְוָה אֶת הָאָרֶץ וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ', וכן אמר רב יהודה טבא לשתא דטבת ארמלתא', וכן אמר לקמן נאמרה עצירה באשה ונאמר עצירה בארץ ונאמר לידה באשה ולידה בארץ עיין שם. נמצא הארץ היא כדמיון אשה שמתעברת ביום הגשמים מן הגשם ויולדת אחר כך כשתוציא צמחה ולפי זה כמו שאמרו רבותינו ז"ל כיון דנפקדה שרה ורבקה נפקדו כמה עקרות מטעם האמור כיון דנפתח הצנור של שפע זה נפתח דוגמתו לאחרים, כן הענין כאן כיון שירדו גשמים לעולם שבהם מתעברת הארץ אז יהיה שפע כזה של עיבור גם בבני אדם שיהיו הנשים מתעברות מבעליהם וזה העיבור של האשה מבעלה שמתעברת ממנו בבנים נקרא בשם ישועה כדאמרן לעיל לזה אמר 'אֲפִלּוּ יְשׁוּעָה' שהוא שפע עיבור אשה מבעלה בבנים 'פָּרָה וְרָבָה בּוֹ' שיתרבה שפע זה אצל כמה בני אדם.
ועוד נראה לי בס"ד על ידי הגשמים יהיה בירור ניצוצי קדושה לעלות מן הדומם, ועל ידי זה יהיה עת רצון ויתייחדו הדודים למעלה בעולמות העליונים ואז נמשכין אורות המוחין הנקראים בשם ישועות, ולזה אמר 'אֲפִלּוּ יְשׁוּעָה' הוא אור המוחין 'פָּרָה וְרָבָה' בעולמות למעלה.