פרשנות מצטטת על תהילים קלג:א

חכם מהו אומר וכו' והנה יש להבין דהל"ל חכם אומר רשע אומר תם אומר ומדקתני מהו אומר משמע שאלה ותשובה. אבל הענין כי שלשה בנים הללו פתחו דבריהם בלשון זה וז"ש בעל הגדה חכם מה הוא אומר ואינו בלשון שאלה רק סיפר דבריו. כי מילת מה הוא מורה על היראה כדכתיב מה ה' שואל מעמך כי אם ליראה אותו. וזה כוונת הפסוק באיוב תולה ארץ על בלי מה כלומר על מה שהוא מלת' זוטרא לגבי משה. והחכם שעובד הקב"ה מיראה אהבה כל דבריו אומר בלשון מה ואומר מה עדות וחוקים וכו' כלומר שיש לנו לקיים העדות וחקים והמשפטי' בחינת היראה הנקראת מה. ואמר בלשון אתכם הואיל שתלה הדבר ביראה אומר מצד ענווה אתכ'. וכיוון שאנו רואין שחביבין עליו דברי תורה אף אתה אמור כהלכת פסח אין מפטירין אחר פסח אפיקומן וזה נמי מצד חיבת המצוה כדי שישאר הטעם בפיו. דאם ראית דור שהתורה חביבה עליו פזר. אמנם הרשע שהיראה קשה בעיניו מלעיג על דברי חכם שהוא עושה מילת מה לדבר קל וקטן. והוא מה הוא אומר מה העבודה זאת לכ' כי מילת מה הוא עבודה קשה מאוד ואומר נמי לכם שהוציא עצמו מן הכלל אבל התם דרואה פלפול החכם ורשע במילת מה. גם הוא מה אומר ושואל מה זאת כלו' זאת מה לא ידעתי פלפול שביניכם למה אתם מתווכחין היום יותר מן כל השנה. לזה באה התשובה בחוזק יד כו' כלומר שהלילה זאת גורם לעבוד ה' ביראה ואהבה. או די"ל דמילת מה מתחלק ונתפרש בלשון ניחא כדכתיב מה טובו אוהלך מה טוב ומה נעים שבת אחים. ובלשון שאלה כמו מה שאלתך. מה נאמר מה נדבר. מה תוארו (שמואל א' כ"ח) ויש מה לשון המי' מה דמות תערכו לו (ישעיהו מ׳:י״ח) מה זה מהרת לבא (בראשית כ"ז) מה אנוש כי תזכרנו (תהילים ח׳:ה׳) ואהרן מה הוא כי תלינו עליו (במדבר ט״ז:י״א) וזהו שאמר החכם בלשון נחת וחיבה מה העדות וכו' כלומר מה טוב העדות והחוקים והמשפטים אשר צוה ה' אלקינו שכיון שהוא אלקינו ראוי לנו לקיים מצוותיו וחקיו. אבל הרשע אומר מה בלשון המי' מה העבודה זאת לכם. אבל התם אומר בלשון שאלה מה זאת:

כלי חמס מכרתיהם, כמו מכורותיך ומולדותיך (יחזקאל ט"ז ג'), שהוא לשון משפחה וקורבה, ואמר שאחוותיהם וקורבתם היתה בידם כמו כלי ואמצעי שעל ידו עשו חמס והרג רב בעיר שכם, כי לא נשתמשו באחוותם להרבות שלום בעולם ולמעשי צדקה וחסד, כדרך הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד (תהלים קל"ג א'), אלא תכלית התחברותם היה לעשות חמס:

דבר אל אהרן אחיך. כאן רמיז ליה על (בראשית ד) קול דמי אחיך צועקים דאתמר גבי קין דהוא היה מן טוב של קין ומשה מן טוב של הבל לכן צריך לתקן עתה ונשמע קולו בבואו אל הקודש (תהלים קלג) מה טוב ומה נעים שבת אחים שניהם כאן טובים (שם קכה) הטיבה י"י לטובי"ם ולישרים בלבותם שנתן חושן על לב אהרן. ג' בתי מקדשים הם על ג' אבות בית ראשון בפר בן בקר זה אברהם שקרא הר בית שני יצחק איל לעולה קראו שדה בית ג' יעקב קרא בית לקבליה ע"ז ז"ש בזאת יבא אהרן אל הקודש כי בכל ג' בתי מקדשות הוא עזרא עלה מבבל גלגולו של אהרן נתוספו לו על שמו ראשון כ"ב אותיות כי מתחלה כלל כל כנפי החיות רנ"ו אח"כ הוסיפו לו כ"ב ונקרא עזר"א ע"כ אמרו בגמרא (סנהדרין כא) ראוי היה עזרא שתנתן התורה ע"י כמשה ואע"פ שלא ניתנה התורה ע"י נשתנה הכתב על ידו לכן אמר רזא דא בזו הפרשה דבר אל אהרן אחיך דייקא שכמו שע"י ניתנה התורה כן ראוי הוא שע"י יתן הקב"ה התורה ז"ש בזאת יבא אהרן אל הקדש שגם הוא ראוי לקבל התורה שנקראת זאת ורמז כאן ג' גלגולים בג' בתי מקדשות כשם שהקריב אהרן מילואים כן יקריבו לע"ל מילואים בימי כהן צדק א' מד' חדשים שראה זכריה הנביא ע"ד השכל ג' אלו הם ג' עיקרים תורה נגד הורה מן השמים עבודה נגד מציאות השם ג"ח נגד שכר והשגחה נגד זה תקנו לומר בבוקר פ' עקידה נגד עבודה פ' המן נגדהשגחה שכר לצדיקים עשרת הדברות נגד תורה הנה פ' המן לקבל אברהם כמ"ש במדרש הנני ממטיר לכם לחם בזכות אברהם שאמר (בראשית כב) הנני לכן כפל בבוקר בזכות בוקר של אברהם נת"ן לח"ם ס"ת מ"ן (תהלים קיח) כי לעולם חסדו בזכות חסד של אברהם פ' עקידה לקבל יצחק פ' עשרת הדברות לקבל יעקב (שם קמז) מגיד דבריו ליעקב י' דברות עק"ב תיבות אמר בזא"ת בזאת יבא אהרן לאעברא תלת קליפין (בתיקונים תיקון י"ח דף צ"ה) תלת גוונין דאית בהו בקשת אינון ג' גוונין דג' קליפין דאגוזא עלייהו אתמר אין דורשין בעריות בג' בגין דא אסור לאסתכל בג' גוונין דקשת דא רזא דערלה ג' קליפין דצריך לאעברא מאות ברית קודש ומיד (בראשית ט) ראיתיה לזכור ברית עולם ועל אילין תלת קליפין אתמר (שמות ג) של נעליך מעל רגליך ובזמנא דהוה משה מתלבש בהון אתמר (שם) אל תקרב הלום מיד דאתפשיט מינייהו אתקרב תמן דא רזא דקרבנא דהוה נחית אשא לאדלקא אילין תלת קליפין הדא הוא דכתיב זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה תלת גוונין דאשא דהוה נחתין בתלת צלותין לאוקדא אלו ג' קליפין לכן אמר בקרבתם לפני י"י כי באלו הקרבנות סלוקי' בה' ו' בה' כדאתמר התם ז"ש דבר אל אהרן אחיך כי גם משה לא יכול לקרב אל המקום אשר הוא עומד שם אדמת קודש רק בהתפשט תלת קליפין ממנו לכן אמר גם לאהרן יגיד שלא יבא בכל עת אל הקודש רק בזאת וראיתיה לזכור ברית עולם ג' קרבנות אלו לקביל ג' קליפין אלו לאעברא אותן ולכן בזו הפרשה פרשתא דעריות שאין דורשין בהו בשלשה גם בזאת יבא אהרן באורייתא דלא אתיהבית רק אחר העברת ג' קליפין אלו לכן אמר (שמות יט) היו נכונים לשלשת ימים ז"ס (שבת נה) אוריין תליתאי אל עם תליתאי על יד תליתאי להעביר ג' קליפות אלו וביום תליתאי ותלת גוונין נהורין בכהנים לווים ישראלים דעלייהו אתמר (שיר ז) מה יפו פעמיך בנעלים איהי נעילת חגים ומועדים שלש רגלים תחוג לי בשנה בזא"ת בגי' אליה"ו משי"ח יב"א י"ונה ב"ן א"מיתי שהוא בן יוסף וכן קוד"ש הכי הוי הקד"ש חסר ו' בגי' אבו"ת זכות אבות בכנס עמו וחוזר ומפרש ג' אבות כסדרן בזא"ת בגימ' ת"י נימין יש בכל קוצא וקוצא (שמות כה) ועשו לי מקדש ושכן ת"י בתוכם טעם שבית ראשון עומד ת"י כמנין קוד"ש שעולה ת"י: