פרשנות מצטטת על תהילים קלד:ג

ה׳‎ מסיני בא י״‎מ הקב״‎ה שהוא מסיני בא וזרח, דוגמא יברכך ה׳‎ מציון.

ובספר הזוהר [במדבר קי"ח ע"א] אמרו רבותינו ז"ל ר' יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון א"ל ישראל ממאן אתר מתברכאן. <תרגום - רבי יהודה היה מצוי לפני רבי שמעון אמר לו ישראל מאיזה מקום הם מתברכים>. אמר ליה ווי לעלמא דלא משגחין ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עילאה. <אמר לו אוי לעולם שאינם משגיחים ובני אדם אינם מסתכלים בכבוד מלך העליון>. תא חזי בשעתא דאשתכחון ישראל זכאין קמיה קב"ה והוו עלמין שלימין כחדא אילנא עילאה קדישא דמזונא דכולא ביה. <בוא וראה בשעה שישראל נמצאים זכאים לפני הקב"ה היו העולמות שלימים כאילן אחד עליון קדוש שבו מזון הכל>. הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה וביה אתנטע ואשתילו שורשוי. <והוא היה מתברך ממקום שכל הברכות מקובצים שם ובו הוא נטוע והושתלו שורשיו>. וישראל לתתא הוו מתברכאן ואשתילו שורשוי מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. <וישראל למטה היו מתברכים ושתלו שורשיהם ממקום שכל אלו הברכות יוצאות בו ואינן מתעכבות לצאת>. הה"ד יברכך יי' מציון וכתיב כטל חרמון שיורד על הררי ציון וגו'. <זה שכתוב "יברכך יי' מציון" (תהלים קלד) וכתוב "כטל חרמון שירד על הררי ציון" (תהילים קל״ג:ג׳')>. ודא הוא נהירו דעלמא דכתיב מציון מכלל יופי אלהים הופיע. <וזה הוא אור של העולם שכתוב "מציון מכלל יופי אלהים הופיע" (תהילים נ׳:ב׳)>. הופיע נהיר כד"א הופיע מהר פארן. <הופיע פירושו מאיר כמו שכתוב "הופיע מהר פארן">. ודא נהירו דכולא עלמין. <וכשמאיר הוא מאיר לכל העולמות>. וכד הוא איתער כולא הוה בחביבותא כולא הוה ברחימותא כולא הוה בשלימו. <וכשהאור הזה מתעורר הכל הוא בחביבות הכל הוא באהבה הכל הוא בשלמות>. כדין שלמא דכולא שלמא דעילאי ותתאי. <אז שלום בכל שלום למעלה ולמטה>. הה"ד יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך. <זה שכתוב "יהי שלום בחילך שלוה בארמונותיך" (תהילים קכ״ב:ז׳')>. והבן שהזכיר כאן שלשה דברים זו למעלה מזו והברכה נשפעת מזו לזו. הראשונה נקראת אתר דכל ברכאן כנישין ביה ורמז בו על הספירה הראשונה מעיין הברכה והקדושה. כי שם הברכה מצויה בלי הפסק. ואח"כ הזכיר אילנא עילאה קדישא דמזונא דכלא ביה והרמז למדת רחמים מפני שהמדה ההיא היא גוף האילן ועיקרו שואבת מן הספירה הראשונה כמו שרמזנו ואמר בו קדישא דכתיב והיה מחניך קדוש. והשלישי הוא אמר דכל ברכאן נפקין ביה והרמז בו לשכינה ואמר בו נפקין ביה כי שם מתערב הכל שנאמר כל הנחלים הולכים אל הים (קהלת א ז') ובאחדות אלו הכחות כלם ישראל מקבלין ברכה שאינה פוסקת שנאמר יברכך יי' מציון (תהלים קלד'). וכתיב כי שם צוה יי' את הברכה (תהילים קל״ג:ג׳'). וידעת כי ציון רמז לרחמים וירושלם למדת הדין זהו שלום יהי שלום בחילך שהשלום יהיה מחובר בחיל אז יהיה שלוה בארמנותיך (תהילים קכ״ב:ז׳') והכוונה היא כי ישראל דביקותם במדת רחמים ובשכינה כד"א אשרי העם שככה לך אשרי העם שיי' אלהיו (תהילים קמ״ד:ט״ו') מהו שככה כד"א וחמת המלך שככה (אסתר ז י') שכיך מרוגזא. דבר אחר שכיך ברוגזא הה"ד ואם כבה את עושה לי. אשרי העם שיי' אלהיו רחמי דרחמי וזהו שנאמר כי חלק יי' עמו וכבר הזכרתי זה. וכבר העירותיך בפרשת ואלה המלכים על שם בלעם ומשם משכיל:

פסוק כנגד פסוק. פסוק ברכו ה' כל מלאכיו כנגד פסוק יברכך שהכהנים אומרים שה' יברך אותנו כנגד זה אנו מברכים את ה' בפסוקים אלה שכתוב בהם ברכו ה' בתהלים ק"ג ובשבת במוסף אומרים פסוקים של תהלים קל"ד שיש שם ג' פעמים ברכה. א' הנה ברכו את ה'. ב' וברכו את ה'. ג' יברכך ה' מציון אך על שצריכים לפסוקים שכתוב בהם ברכה לה' ע"כ תחת פסוק יברכך ה' מציון שהוא מברך אותנו תקנו פסוק של תהלים קל"ה בסופו ברוך ה' מציון שמאחר שהתחיל בברכה לה' גומר גם הפסוק הג' בברכה לה':

קנה שמים וארץ. כְּמוֹ עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ (תה' קל"ד); עַל יְדֵי עֲשִׂיָּתָן קְנָאָן לִהְיוֹת שֶׁלּוֹ: