פרשנות מצטטת על תהילים קלה:יג

יְ֭הוָה שִׁמְךָ֣ לְעוֹלָ֑ם יְ֝הוָ֗ה זִכְרְךָ֥ לְדֹר־וָדֹֽר׃

מגלה עמוקות

לך לך מארצך בז"ח מפרש על ענין הנשמה כשהיא יורדת לגוף. והנה לפי זה נרמז כאן בפ' ואעשך לגוי גדול זה שאומרים אלקי אברהם על ענין הנפש היורדת לזה העולם כי אברהם היה שורש לכל הנפשות ואברכך על יצחק שהוא שורש כל הרוחות ואגדלה שמך על יעקב שהוא שורש לכל הנשמות כי כל אחד מישראל כלול מג' אבות ומזה הטעם נקרא (יחזקאל כא) חלל רשע ר"ל רשע עושה חלל בקרבו שמסתלקין ממנו תלת קיטרין דיליה שהם נפש רוח ונשמה וכן תעיין במלת חלל רשע ותמצא מה הוא החלל שעושה הרשע דהיינו שמסתלקין ממנו ג' שרשין העליונים שהם אברהם יצחק ויעקב שכן חלל רשע בגי' ת"ר ל"ח כמנין אברהם יצחק יעקב וכן ג' תפלות שתקנו בכל יום אבות העולם לקבל ג' קטרין שאין תפלה שלנו נשמעת אלא אלא דרך מערת המכפלה ששם ג' אבות לזה אמר לנשמה לך לך מארצך ג' לשונות כנגד ג' תפלות וחוזר ומפרש שג' תפלות הם באים מג' אבות ואעשך לגוי גדול תפלת שחרית של אברהם ואברכך מנחה ואגדלה שמך זה ערבית ועז"א והיה ברכה ר"ל שרמז על סוד הברכות שהברכות על ראש צדיק באים בהשתלשלות ג' אבות ומזה הטעם איתמר בשבת (שמות לא) מחלליה מות יומת לשון חלל בסוד חלל רשע כי בשבת עולין התפלות ג' עליות מג' קיטרין נר"ן כמ"ש (ישעיה נח) וקראת לשבת ענג ר"ת "עדן "נהר "גן שהם ס"ת נפש רוח נשמה והם סוד ג' סעודות נמצא איש המחלל שבת מסתלקין ממנו קטרין נר"ן נמצא חלל רשע נקרא לשון מחלליה מות יומת. ולפי הזוהר לך לך דמסר קב"ה לנשמה מאה מפתחין כחושבן לך לך לזה חוזר הפסוק השני ומפרש ענין מאה מפתחין אלו מה הן ואעשך לגוי גדול זה אברהם שהוא בהיפך אתוון בר מאה שהוא אדם גדול שתיקן קומה של א"ה שהיה ק' אמה וכשהיה אברהם בן מאה עשה משתה גדול ונתקיים אז ואעשך לגוי גדול. אח"כ אומר ואברככה זה יצחק דאיתא גביה (בראשית כו) ויזרע יצחק בשנה ההוא מאה שערים וטעם שזרע מאה שערים ויברכהו ד' שאותן מאה שערים לקבל מאה ברכות. ואגדלה שמך זה יעקב שתיקן תהלים בביתו של לבן ויש בספר תהלים ק' פעמים שם וכן בתורה שהוא חתמו של יעקב כמ"ש בתקונים (שיר ח)שימני כחותם על לבך כח תם ויש מוזכר בתורה מאה פעמים שמים שהוא דרגא דיעקב דאיקרי שמים. וז"ש כל מעשיך לשם שמים מאה פעמים שמים בתורה. ומאה פעמים שם בתהילים שהוא מסוד תורה שבע"פ. וז"ש ואגדלה שמך כמנין שם שיש בתהילים שהם רומזים על סוד ק' שמות בסוד שיעור קומה של אד"הר. והיה ברכה כנגדם תיקן ג"כ מאה ברכות בכל יום וז"ש (תהלים ח) ד' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ. אל תיקרי מה אלא מאה שהם לקבל פעמים שם שבתהילים. אשר תנה הודך על השמים לקבל ק' פעמים שמים שבמקרא. מפי עוללים ויונקים מיד כשבאים לזה העולם יסדת עוז למסור להם ק' מפתחין. וכן בסטרא אחרא עד מאה כח השד כדאיתא בפ' ע"פ מאה ואחד פקע שדא. לכן נקרא אברהם אב המון בגי' מיכאל שהוא מלאכו של אברהם שהוא עולה מאה ואחד. לכן מאה כבלים הם בסטרא אחרא לקבל מאה תוכחת ז"ש למען צורריך להשבית אויב ומתנקם. לכן סמכה פסוק (תהלים קלה) ד' שמך לעולם ואח"כ ד' בשמים הכין כסאו:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

וזה זכרי. לִמְּדוֹ הֵיאַךְ נִקְרָא. וְכֵן דָּוִד הוּא אוֹמֵר, "ה' שִׁמְךָ לְעוֹלָם ה' זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר" (תהלים קל"ה):
שאל רבBookmarkShareCopy

מחזור ויטרי

נמצא בספרי' הפנימי'. ת': מעשה בר' עקיבא שהיה מהלך בבית הקברות בדרך ופגע באדם אחד שהיה ערום ושחור כפחם והיה טעום משאוי גדול של קוצים על ראשו. כסבור עליו ר' עקיבא שהוא חי והיה רץ כסוס. גזר עליו ר' עקיבא והעמידו. א' לו מה לאותו האיש לעשות עבודה קשה כזאת. אם עבד אתה [ואדונך] עושה לך [כך] אני אפדה אותך מידו. ואם עני עתה ובני אדם באים עליך בעקיפין אני מעשיר אותך. א' לו בבקשה ממך אל תעכביני שמא ירגזו בי הממונין עלי. אמר לו מה זו ומה מעשיך. אמר לו אותו האיש מת. ובכל יום שולחים אותי לחטוב עצים. אמר לו בני מה היה מלאכתך בעולם שבאתה ממנו. אמר לו גבאי המכס הייתי. והייתי נושא פנים לעשירים והורג את העניים. אמר לו כלום שמעת מאותם הממונין עליך לפורענות איזו דבר שיש לו תקנה. אמר בבקשה ממך אל תעכביני שמא ירגזו עלי בעלי פורענות שאותו האיש אין לו תקנה. אלא שמעתי מהם דבר שלא היה יכול להיות. שאלמלא היה לו לעני זה בן שהוא עומד בקהל ואומר ברכו את ה' המבורך והם עונין אחריו. ויהא שמיה רבה מברך מיד מתירין אותו מן הפורענות. ואותו האיש לא היה לו בן מעולם. והניח את אשתו מעוברת. ואיני יודע אם ילדה זכר. ואם ילדה זכר מי מלמדו תורה שאין לאותו האיש אוהב בעולם. מיד קיבל עליו ר' עקיבא לילך לחפש אם הוליד לו בן זכר כדי ללמדו תורה ויעמידנו לפני הציבור. אמר לו מה שמך. אמר לו עקיבא. ושם אשתך. אמר לו שושניבא. ושם עירך לודקייא. מיד נצטער ר' עקיבא צער גדול והלך ושאל עליו. כיון שבא לאותו מקום שאל עליו. אמרו לו ישחקו עצמותיו של אותו האיש. שאל על אשתו. אמרו לו ימחה זכרה מן העולם. שאל על בנו. אמרו לו הרי ערל הוא. אפילו מצות מילה לא עיסקנו בו. מיד מלו ר' עקיבא. והושיבו בספר לפניו ולא היה מקבל התורה. עד שישב (א') [מ'] יום בתענית. יצתה בת קול ואמרה לו לזה אתה מתענה. אמר לפניו רבונו של עולם והלא לפניך ערכתי אותו. מיד פתח הק' את לבו ולמדו תורה. וק"ש וברכת המזון. והעמידו לפני הקהל ואומר ברכו. והם ענו אחריו ברוך ה' המבורך. באותה שעה התירו אותו מן הפורענות. מיד בא אותו האיש לר' עקיבא בחלום. ואמר יהי רצון מלפניך הקב"ה שתנוח דעתך בגן עדן שהצלת אותי מדינה של גהינם. מיד פתח ר' עקיבא ואמר (תהילים קל״ה:י״ג) י"י שמך לעולם י"י זכרך לדור ודור: ועל כן נהגו לעבור לפני התיבה במוצאי שבת אדם שאין לו אב או אם לומר ברכו או קדיש:
שאל רבBookmarkShareCopy