אָזְנַ֣יִם לָ֭הֶם וְלֹ֣א יַאֲזִ֑ינוּ אַ֝֗ף אֵין־יֶשׁ־ר֥וּחַ בְּפִיהֶֽם׃
הכתב והקבלה
וכל יש לו. לרש"י הלשון חסר, וראוי וכל אשר יש לו, ולדעתי מלת יש כאן מענין להנחיל אהבי יש (משלי י"ב), שהוא שם כולל לקניני השלמות בטוב ובמועיל (וועזענטליכעס גוט), והלמ"ד במלת לו משמשת במקום של כמו וכל אשר אתה רואה לי הוא (בראשית ל״א:מ״ג) שלי הוא, וכמ"ש רש"י במלת למי אתה (ל"ב י"ח), ועד"ז אף אין יש רוח בפיהם (תהילים קל״ה:י״ז) כלומר אין ישיות רוח בפיהם שיהיה לתועלת הדבור (וא"צ למה שכתבו שם ביתרון מלת יש שהיה די במלת אין הכולל העזר מציאות הנושא), וטעמו כאן ישיות קנינים שלו נתן בידו: