אֶת־הַ֭שֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת בַּיּ֑וֹם כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
מדרש בחדוש
את השמש לממשלת ביום כנגד דורו של מתושלח הצדיק שמיד שמת בא המבול ולא שמשו המאורות. ובמותו היה כאילו בא ושקע השמש ובעודו היה מאיר. ועל כן נקרא יום זמן ממשלחו כי כל ימי היותו בעולם לא ראו חשך הצרות.
ביאור הרד"ל
(סה) כשם שאין אור החמה מושל כו' ולא אור הלבנה מושל כו'. ר"ל אין מושל בגבורתו להנהיג עולם משיצא אור הלבנה להאיר בכולם, וכן אור הלבנה אין מושל ומנהיג העולם כשיצא אור החמה בעולם. וז"ש בב"ר פ"ו כלזמן שאורו של גדול קיים אין אורו של קטן מתפרסם בעולם כו', ובירושלמי ריש ברכות תני שמואל אין הלבנה זורחת (אלא, כ"ה בהגהות הגר"א על הירושלמי כ"י) בשעה שהחמה שוקעת, ופי' הגר"א בא"ח סי' תקס"ב ס"ג שזורחת היינו בכח על הארץ וכדברי רמ"א מא"ז שם ע"ש, וכן הלבנה בבקר מיד שיוצא אור החמה אין אור הלבנה מושל בעולם וכמ"ש בחולין (ס:) שרגא בטיהרא מאי אהני, ולשון מושל דנקט הוא לישנא דקרא למשול ביום ובלילה, וכתיב (תהלים קלו) לממשלת ביום וגו' לממשלות בלילה, וכמ"ש בריש פסחים ופקדי' אמצותא כו' ענין פקידות וממשלה: