וַיּוֹצֵ֣א יִ֭שְׂרָאֵל מִתּוֹכָ֑ם כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
מדרש בחדוש
ויוצא ישראל מתוכם. כנגד דורו של שם שישראל יצאו ממנו. וכן מלת ויוצא שייך לגבי נח ובניו שיצאו מן התיבה ומיד התחיל חם וכנען לחטוא. והוא הדין לתולדותיהם ובחסדו ית' כלכלם.
אבן עזרא
ויהי. החל לומר בחוזק יד הוציאנו, ושב לפרש מה היתה היד החזקה, והיא מכת הבכורים, כי על יד זה יצאו ממצרים, ולא על יד מכות הראשונות, וככה אמר המשורר, למכה מצרים בבכוריהם כי לעולם חסדו (תה' קלו י), ומשה תפס דרך קצרה, כי ידוע היה באמרו, ויהרוג ה' כל בכור והציל בכורינו ובכור בהמתינו, ועם זה ידבק על כן אני זובח ולא עם הריגת בכורים: