שֶׁ֭בְּשִׁפְלֵנוּ זָ֣כַר לָ֑נוּ כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
רבנו בחיי
ובמדרש לא מרבכם, לא מחמת שאתם מתגאים בעצמכם, אלא מחמת שאתם שפלים ומשפילים עצמכם לפני, כענין שכתוב (תהילים קל״ו:כ״ג) שבשפלנו זכר לנו כי לעולם חסדו, זהו כי אתם המעט מכל העמים, אמר הקב"ה בשעה שאני משפיע לכם גדולה אתם ממעטים עצמכם, נתתי גדולה לאברהם אמר (בראשית י״ח:כ״ז) ואנכי עפר ואפר, נתתי גדולה למשה ולאהרן אמרו (שמות ט״ז:כ״ב-כ״ג) ונחנו מה, נתתי גדולה לדוד אמר (תהילים כ״ב:ז׳) ואנכי תולעת ולא איש, אבל אומות העולם אינו כן, נתתי גדול לנמרוד אמר (בראשית י״א:ד׳) הבה נבנה לנו עיר, נתתי גדולה לפרעה אמר (שמות ה׳:ב׳) מי ה' אשר אשמע בקולו, לסנחריב, אמר (ישעיהו ל״ו:כ׳) מי בכל אלהי הארצות האלה אשר הצילו את ארצם מידי כי יציל ה' את ירושלים מידי, לנבוכדנצר, אמר (שם יד) אעלה על במתי עב וגו', לחירם מלך צור, אמר (יחזקאל כ״ח:ב׳) אל אני מושב אלהים ישבתי בלב ימים.
בן יהוידע
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְהַשְׁווֹת אֶת הַמַּחְלְקוֹת. נראה לי בס"ד דידוע שם הוי־ה חציו אותיות י־ה הם עלמא דאתכסייא וחציו השני אותיות ו"ה הוא סוד עלמא דאתגלייא ונמצא חלוקות אלו אינם שוים אך לעתיד יתעלו אותיות ו"ה להיות כמו אותיות י־ה בסוד יהי־ה הֳ' אֶחָד (זכריה יד, ט) נמצא החלוקות נשתוו ולזה אמר להשוות את המחלוקת רצונו לומר שתי חלוקות של השם חציו הראשון וחציו השני.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא לְרַחֵק וְלֹא לְקָרֵב, אֶלָּא לַעֲשׁוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם. נראה לי בס"ד כי עתה העולם נשפע מן (שלשה) ז' ספירות תחתונות שהם חג"ת נהי"מ [חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות] ואין נשפע מן שלשה ראשונות ולכן נקרא 'עוֹלָם' אותיות מול ע' כי ז' ספירות התחתנות כל אחת כלולה מעשר עולה ע' שהעולם עתה הוא מול ז' ספירות שהם ע' ולעתיד ישתלשל השפע מן הכתר לכן זוכה המשיח ליקח יחידה מן הכתר בסוד ארים ימינך ואצמח פורקנך, וידוע הכתר נקודתו קמץ [230] שעולה מספר ר"ל ואם תניח מספר ר"ל על מספר ע' יהיה ש' [230+70=300] ואז אותיות 'עוֹלָם' יהיו אותיות 'שָׁלוֹם' וזהו שאמרו להרבות 'שָׁלוֹם בָּעוֹלָם' דייקא ובזה פרשתי בס"ד מאמר תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם (ברכות סד.) שיהיו אותיות 'עוֹלָם' אותיות שלום וזה יהיה על ידי עסק התורה שעל ידי כתר תורה ישתלשל שפע מן הכתר.
ואומרו דאליהו זכור לטוב מרבה שלום בעולם (מלאכי ג, כג) כי שם אליהו זכור לטוב באי"ק בכ"ר עולה מספרו 'שָׁלוֹם' [376] לכן הוא עושה שלום בעולם והנה אליהו במלואו כזה אל"ף למ"ד יו"ד ה"ה ו"ו [227] עולה מספר זכר זכר [227] ומספר ברכה [227] ולכן הזכר ביום המילה יקבל ברכה מאליהו זכור לטוב והוא מסוגל לברכה שיברך אותנו ולכל ישראל ותהיה אצלינו ברכת אליהו תמיד והגאולה תהיה בב"א בזכות הענוה דאז יבא אליהו זכור לטוב לבשרנו ובזה יובן בס"ד שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכַר לָנוּ (תהלים קלו, כג) 'זכר' גימטריא 'אליהו' לנו לבשרינו על הגאולה ומפיו אנחנו חיים.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא לְרַחֵק וְלֹא לְקָרֵב, אֶלָּא לַעֲשׁוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם. נראה לי בס"ד כי עתה העולם נשפע מן (שלשה) ז' ספירות תחתונות שהם חג"ת נהי"מ [חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות] ואין נשפע מן שלשה ראשונות ולכן נקרא 'עוֹלָם' אותיות מול ע' כי ז' ספירות התחתנות כל אחת כלולה מעשר עולה ע' שהעולם עתה הוא מול ז' ספירות שהם ע' ולעתיד ישתלשל השפע מן הכתר לכן זוכה המשיח ליקח יחידה מן הכתר בסוד ארים ימינך ואצמח פורקנך, וידוע הכתר נקודתו קמץ [230] שעולה מספר ר"ל ואם תניח מספר ר"ל על מספר ע' יהיה ש' [230+70=300] ואז אותיות 'עוֹלָם' יהיו אותיות 'שָׁלוֹם' וזהו שאמרו להרבות 'שָׁלוֹם בָּעוֹלָם' דייקא ובזה פרשתי בס"ד מאמר תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם (ברכות סד.) שיהיו אותיות 'עוֹלָם' אותיות שלום וזה יהיה על ידי עסק התורה שעל ידי כתר תורה ישתלשל שפע מן הכתר.
ואומרו דאליהו זכור לטוב מרבה שלום בעולם (מלאכי ג, כג) כי שם אליהו זכור לטוב באי"ק בכ"ר עולה מספרו 'שָׁלוֹם' [376] לכן הוא עושה שלום בעולם והנה אליהו במלואו כזה אל"ף למ"ד יו"ד ה"ה ו"ו [227] עולה מספר זכר זכר [227] ומספר ברכה [227] ולכן הזכר ביום המילה יקבל ברכה מאליהו זכור לטוב והוא מסוגל לברכה שיברך אותנו ולכל ישראל ותהיה אצלינו ברכת אליהו תמיד והגאולה תהיה בב"א בזכות הענוה דאז יבא אליהו זכור לטוב לבשרנו ובזה יובן בס"ד שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכַר לָנוּ (תהלים קלו, כג) 'זכר' גימטריא 'אליהו' לנו לבשרינו על הגאולה ומפיו אנחנו חיים.