פרשנות מצטטת על תהילים קלט:כא

הֲלֽוֹא־מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְהוָ֥ה ׀ אֶשְׂנָ֑א וּ֝בִתְקוֹמְמֶ֗יךָ אֶתְקוֹטָֽט׃

מנחת חינוך

שלא לשנוא כו' אבל בשנאת הרשעים כו'. בר"מ פ"ו מהלכו' דיעות אינו מבואר זה רק בה' רוצח פי"ג והוא מש"ס דפ' ערבי פסחים מכל מקום צ"ע על הש"ס גופי' מנלן דאם ראהו עובר עבירה יהיה מותר לשנאתו בלב אפשר דוקא דיודיע לו שהוא שונא אותו דבלא עבירה אסור לשנוא בכ"ע מחמת ואהבת כו' וכן לא תקום שלא לטעון עמו אבל אם ראהו עובר עבירה מצוה לשנאתו אבל מנלן דיכול לשנאתו בלב בלבד ומפסוק זה שמביא הרהמ"ח לא משמע שיהי' מותר לשנאתו בלב כי בקרא מבוא' ובתקוממיך אתקוטט אבל לא בלב וגם לכאור' צ"ע על הרהמ"ח אשר שביק לקרא דמביא מיני' הש"ס דילן ראיה דמצוה לשנאתו שנאמר יראת כו' מקרא דמשלי ועל הש"ס דילן ל"ק אמאי לא הביאו ראיה מקרא זה דתהלים דבאמת מקרא זה אינו מוכח רק דמצוה לשנוא שונאי ה' היינו הרשעים שאינם מאמינים בעיקר הדת והם נקראי' שונאי ה' כמבואר ברמב"ן עה"ת פ' ואתחנן אבל בגמ' מיירי דמאמינים בעיקרי הדת כמבואר בר"מ פי"ג מה' רוצח אם כן אינו בכלל שונאי ה' ע"כ מביא מקרא דמשלי יראת ה' כו' דהיינו ששונאים הרע אבל על הרהמ"ח דשביק הקרא דמביא הש"ס ומביא קרא מתהלים אשר אין ראיה משם כמ"ש וצע"ק:
שאל רבBookmarkShareCopy

ביאור הלכה

ולא יתבייש וכו' - עיין במ"ב בשם הב"י. דע דהב"י לא איירי כ"א במצוה שהוא עושה לעצמו ובני אדם מלעיגים עליו אז בודאי אין לו לחוש כלל ללעגם ולא יתקוטט עמהם אבל אם הוא עומד במקום שיש אפיקורסים המתקוממים על התורה ורוצים לעשות איזה תקנות בעניני העיר ועי"ז יעבירו את העם מרצון ה' ופתח בשלום ולא נשמעו דבריו בכגון זה לא דיבר הב"י מאומה ומצוה לשנאתם ולהתקוטט עמהם ולהפר עצתם בכל מה שיוכל ודהמע"ה אמר הלא משנאיך ד' אשנא ובתקוממיך אתקוטט תכלית שנאה שנאתים וגו':
שאל רבBookmarkShareCopy

רמב"ם

היסוד שלשה עשר
תחיית המתים וכבר בארנוה וכאשר יאמין האדם אלה היסודות כלם ונתברר בה אמונתו בהם הוא נכנס בכלל ישראל ומצוה לאהבו ולרחם עליו ולנהוג עמו בכל מה שצוה הש"י איש לחבירו מן האהבה והאחוה ואפי' עשה מה שיכול מן העבירות מחמת התאוה והתגברות הטבע הגרוע הוא נענש כפי חטאיו אבל יש לו חלק לעוה"ב והוא מפושעי ישראל וכשנתקלקל לאדם יסוד מאלה היסודות הרי יצא מן הכלל וכפר בעיקר ונקרא מין ואפיקורוס וקוצץ בנטיעות ומצוה לשונאו ולאבדו ועליו נאמר (תהלי' קל"ט) הלא משנאך ה' אשנא. והנה הארכתי בדברים הרבה ויצאתי מענין חבורי אבל אני עשיתי זה לפי שראיתי בו תועלת באמונה לפי שאספתי בו דברים מועילים מפוזרים מספרים גדולים לכן דע אותם והצלח בהם וחוזר (אלה) [עליהם] פעמים רבות והתבונן בהם התבוננות יפה ואם השיאך לבך ותחשב שהגיעו לך ענינו מפעם אחת או מעשרה הרי הש"י יודע שהשיאך על שקר ולכן לא תמהר בקריאתו כי אני לא חברתי כפי מה שנזדמן לי אלא לאחר עיון גדול והתבוננות ואחר שראיתי דעות ברורות אמיתיות וזולתי אמיתיות וידעתי מה שהוא ראוי להאמן מהם והבאתי ראיה בטענות וראיות על כל ענין וענין ומהש"י להפיקני רצוני ולהדריכני בדרך הטובה ואחזור לענין הפרק:
שאל רבBookmarkShareCopy