פרשנות מצטטת על תהילים קמד:ג

ידעתי. ענין אהבה וכן מה אדם ותדעהו (תהילים קמ״ד:ג׳):

כי יודע יהוה דרך צדיקים הפסוק הזה פרוש לאשר לפניו. כי אמר בעדת צדיקים, ולא פרש באיזה ענין היא עדת הצדיקים לאחר המיתה, לפיכך פרש ואמר: כי יודע. ופרוש יודע: מכיר ומשגיח להיטיב להם. וכן מה אדם ותדעהו (תהלים קמד ג); אשר ידעו יי' (דברים לד י); כי ידעתי את מכאביו (שמות ג ז); ידעת בצרות נפשי (תהלים לא ח); אני ידעתיך (הושע יג ה). ועל זה הדרך: ואין לי מכיר (תהלים קמב ה); יהי מכירך ברוך (רות ב יט). אומר: שהאל יתעלה אוסף נפשות הצדיקים אליו ויודעם ומכירם להיטיב להם ולהשביעם מטובו ומידיעתו והשגחתו, שהיא הטובה הגדולה והגמול הטוב כמו שנאמר: והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים את יי' אלהיך (שמואל א כה כט).

ואם ידעת. אם נחברנו עם ויש בם אנשי חיל, הוא למותר, כי הי' די לומר, ואם יש בם אנשי חיל וגו', לכן נ"ל דמלת ידעת ענינו חפץ ורצון, כרגיל בדברי רבותינו דעתו לחזור, כלומר רצונו, וכן בלשון הכתוב מה אדם ותדעהו (תהילים קמ״ד:ג׳) תחפוץ ותרצה בו, ומזה להמפרשים עץ הדעת טוב ורע, כי פרי אילן זה מוליד באוכליו החפץ והרצון אל דבר והפוכו, וטעם ואם ידעת, אם תחפוץ ותרצה (ווענן דוא עס וויללסט) כשיש בם אנשי חיל הרשות בידך למנות אותם לשרים על אשר לי, אין אני גוזר להיות כן, כי אולי התמנות כזה פחיתות הוא לפי מעלתם, לכן הדבר תלוי ברצונך ולזה לא הוטעם ידעת בנגינה מחוברת לויש בם כ"א ברביע שהוא מפסיק: