פרשנות מצטטת על תהילים קמה:כא

תְּהִלַּ֥ת יְהוָ֗ה יְֽדַבֶּ֫ר־פִּ֥י וִיבָרֵ֣ךְ כָּל־בָּ֭שָׂר שֵׁ֥ם קָדְשׁ֗וֹ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃

רקנאטי

איש כי ידור נדר ליי' או השבע שבועה וגו'. כבר ידעת כי האדם נבנה בצורה העליונה וכל אחד מאבריו הוא ענף אחד מהאילן העליון והפה שברא הקדוש ברוך הוא באדם לא בראו רק לספר שבחו וגדלו והוא כלי מוכן להשתמש בו למלך הכבוד והוא שנאמר תהלת יי' ידבר פי (תהלים קמה כא) ולפיכך כל היוצא מפיו יעשה והנה המקיים נדריו פותח הפה העליון לדבר טובה על ישראל וההפך הפך. אף כי על דרך הקבלה כבר ביארנו סוד הנדרים והשבועות בסוף וירא. ודע כי העובר על השבועה אין לו שורש וקיום במרכבה העליונה כי נעקר מכל השביעיות שהרי כלם נסתלקו ממנו בכפרו בהם ונטלו חייו מן העולם ולפיכך נקראת מדה זו חי העולמים. וכתב הרב הגדול ז"ל וטעם כי ידור נדר ליי' אינו כמו אשר נשבע לי"י (תהילים קל״ב:ב׳) כי הוא כמו וישבע לו שנשבע אליו לצרכו. אבל בשבועות נאמר ובשמו תשבע (דברים ו יג) ואשביעך ביי (בראשית כד ג) השבעה לי באלהים (בראשית כא כג). אבל בנדרים לא נאמר ידור ביי' אלא ליי' וכבר זכרו חכמים טעם הדבר בספרי אמרו מה הפרש בין נדרים לשבועות בנדרים כנודר בחיי המלך בשבועות כנשבע במלך עצמו ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר חי יי' וחי נפשך (מלכים ב' ל ד) והסוד כי השבועה מלשון שבעה כי בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה (משלי ט א'). והנדר בתבונה ראשית דרכו קדם מפעליו מאז (משלי ח כב) נמצא שהנדרים על גבי תורה עולים ולפיכך חלים על דבר מצוה כדבר הרשות והנה כל נדר ליי' וכל נשבע ביי' עכ"ל ז"ל. ולשון נדר יש מפרשים נ' דרים כלומר שהם מכוונים לנ' שערי בינה. כוונת הרב ז"ל כי חיי המלך רומז לבינה והמלך לתפארת. ועוד נמצא בנימוקי הרב הנזכר בלשון הזה ופירוש מה בין נדרים לשבועות יש לו סוד שהנדר לבנין יסוד והשבועה בו' והה"א אחרונה בשם ברורה וידועה בהיותה מששה גרועה. נמצא שהנדרים על גבי תורה עולים לכן לבטל את המצוה חלים ואין כן השבועות יען כי פריהן מאותן נטיעות. ואני אומר באולי כי זה הטעם בנדרי הבאי ולנדרים שאין בהם ממש וזירוזין שאין הנדר חל עד יחקור ויאזין כי מאשר בינה ממנו נעלמה נדר ולא ידע מה ואדון הכל אשר בידו הכל יודיענו בסתום החכמה. עכ"ל ז"ל. והבן אמרו חי יי' וחי נפשך כי אין דרך הנשבע להקדים המרובה למועט. ומכאן תבין לשון הרי עלי האמור בנדר ונדריה עליה. והנה החוטא בנדר ועובר בבל תאחר הוא חוטא בחיי המלך היא אם הבנים שמחה שנאמר כי אם לבינה תקרא (משלי ב ג') זהו מאמרם בעון נדרים בנים מתים. אמנם החוטא בשבועה הוא מפריד בין המדות ויותר באחרונה הנקראת שבע שנאמר ויקרא אותה שבעה והרי הנשבע לשקר כאילו מפרידה מן הבנין כמה דאת אמר ובפשעכם שולחה אמכם (ישעיה נ א') ויש מפרשים כי המלך היא הבינה הנקראת מלך וחיי המלך החכמה סימן לדבר והחכמה תחיה בעליה (קהלת ז יב). והעובר על מצוה זו במזיד ולא עשה תשובה אמרו קצת המקובלים האחרונים כי סופו להתגלגל באשה נדרנית זהו שכתוב איש כי ידור נדר ליי' וגו' וסמיך ליה ואשה כי תדור נדר ליי' וגו' ויצטרכו אביה ובעלה להפר נדריה מדה כנגד מדה ולזה נתכוונו רבותינו זכרונם לברכה שאמרו אי אפשי באשה נדרנית כי כבר היתה זכר ונחלף לנקבה. ועוד אמרו בעון נדרים אשתו של אדם מתה שנאמר אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך (משלי כב כז). ואם הוא חטא אשתו מה חטאה אלא ודאי רמז לשני דברים כי הוא לקח האם מעל הבנים ולפיכך אשתו ובניו מתים. ועוד שאשתו אפשר שהיה זכר נדרן ולא קיים ועכשיו נזדווג עם נדרן ואינו דין שיתקיימו שניהם כאחד ידחה הראשון מפני השני ואם קבלה נקבל. והבן מאמר רבותינו ז"ל שאמרו היתר נדרים פורחין באויר כי באמת הן פורחין באויר של מעלה עד הגעתן למקום הנקרא נדרים ושם מתבטלין הגזרות. דוגמא לדבר תפלתן של צדיקים שמבטלין הגזרות. ואמרו רבותינו ז"ל בויעתר יצחק מה עתר זה מהפך את הגורן אף תפלתן של צדיקים מהפכין מדת הדין למדת רחמים וכבר רמזתי זה וזהו מאמרם הוא אינו מוחל אבל אחרים מוחלין לו שאם לא היה היתר לנדרים לא היה נשאר משונאיהם של ישראל שריד ופליט:
שאל רבBookmarkShareCopy

מגלה עמוקות

וידום אהרן קיבל שכר על השתיקה וזכה להיות במדרגת גואל שנשתנה שמו למעליותא נתנו לו מפתחות רפואה נגע צרעת והביאו אל הכהן (במדבר יב) אל נא רפא נ"א לה רזא דמלה נוטריקון נ"דב א"ביהוא באותו יום שנשרפו נדב ואביהוא זכה אהרן למדרגת אל לכן כשנצטרע מרים ביקש משה שיתן רפואה לה כי כבר ניתן לאהרן וזכה שתהיה הרפואה בידו לכן רפא נא לה לכן התחלת הפרשה ויה"י בגי' א"ל ביום השמיני כי אז (ישעיה טז) הוכן בחסד כסא (תהלים צג) נכון כסאך מאז שהוא יום שמיני א' רוכב על הז' וכמו שבמ"ב הקב"ה שיתף רחמים לדין ה' אלקים כן ביום הזה מסכה יינה שמזוג מד"הר ז"ס ויהי ביום השמיני שהלביש אהרן ד' בגדי לבן הם ד' אותיות הוי"ה ד' בגדי זהב ד' אותיות אדני והיה שם מלא על עולם מלא (ישעי' נח) אז תקרא וה' יענה שהם ח' אתוון אהי"ה הוי"ה וד' הוא אדנ"י הוי"ה ז"ס זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וירא אליכם כבוד ה' ז"ש (משלי ט) אף ערכה שלחנה ר"ל מתחלה הודיע משה שיהי' בזה היום דין בעולם ואף ירד במה שאמר כי היום ה' נראה בקמץ שהיא נקיבה אז הודיע משה כי מדה זו יהיה בעולם ז"ש אף ערכה שלחנה ר"ל שערכה ביום הזה שלחן שיהיה אף ואם תקשה מאי ותצא אש מלפני ה' הלא חנון ורחום ה' הל"ל מלפני אלהים. ע"ד הפשט ראוים היו כל ד' בנים להשמידם ותפלת משה הועילה מחצה ז"ש אלעזר ואתמר בניו הנותרים כי גם הם היו להשמידם ז"ש בסנהדרין כמין ב' חוטין של אש יצאה מבית קדשי הקדשים ונחלקו לארבע שרמזו שהיו שני בנים ומן הדין היו ראוים ד' למות ז"ש ותצא אש מלפני ה' שהוא של רחמים ותאכל אותם לבד שני בני אהרן ומן הדין היו ראוים להיות ד'. ע"ד הדרש שם בן ד' נחלק לב' רתיכין י"ה הוא פנים ו"ה הוא, אחור ומשה עליה אתמר (שמות ג) ותראהו את הילד בוכה ו"ה מן השם כי אתמר ביה (שם לג) וראית את אחורי על ב' אתוון אלו אבל ופני לא יראו כי (משלי טז) באור פני מלך חיים י"ה בשמים השמים שמים לה' שהן (דברים כט) הנסתרות לה' אלהינו במוחא ובלבא וה"נגלות הם לנו ולבנינו הם תורה ומצות ז"ש לעשות הם המצות דברי תורה היא התורה והנה בני אהרן לא נסיבו ולא היה בהון שם של י"ה השורה בין איש לאשתו כשלא זכין אש שרפן והכתוב אמר אדם כי יקריב מכם צריך להיות אדם שלם וכה"א זאת תורת העולה הוא העולה וקרינן היא שצריך להיות דכר ונוקבא כי דכר בלא נוקבא פלג גופא יתקרי וקב"ה (בראשית יד) מלכי צדק מלך שלם איקרי (דברים לב) תמים פעלו (תהלים עו) ויהי בשלם סכו ז"ש ותצא אש מלפני ה' שהוא חלק א' של השם שנקרא פנים והוא שם של י"ה ותאכל אותם. שלחה נערותיה תקרא על נערות בני ישראל נדב ואביהו ולא תאמר שגנאי היא להם אדרבא הם יותר גדולים ז"ש על גפי מרומי קרת ומבואר חטא שלהם טבחה טבחה שכבר קימחא טחינא טחניתשהיו טבוחים כבר כי היו ראוים לשליחת יד לכן אמר כפל טבחה טבחה שכבר הוכן רק שעתה חזרו ושתויי יין נכנסו ז"ש מסכה יינה אף ערכה שלחנה על הקרבה מתו ז"ש (שמות כד) ויאכלו וישתו שעשו ג' עבירות (איוב לג) פעמים שלש עם גבר והנה כשמסכו יין וערכו שלחן הרי ג' עונות בידם לכן שלחה נערותיה ותקרא אותם. וכמו שבשעת הבריאה גילה מיד ענין ד' מלכיות כמ"ש בראשית א) והארץ היתה תהו זה בבל בהו זה מדי חשך יון על פני תהום אדום כן בכאן מיד טבחה טבחה זה בבל (תהלים מד) נחשבנו אז כצאן לטבחה מסכה יינה זה מדי משתיית יין נסיכם אף ערכה שלחנה נגד יון שנשארו ישראל בב"ה כמ"ש במדרש מגילה על פסוק (שם יח) ישמע מהיכלו קולי שאז היה היכל על מכונו וכן (שיר ה) אחותי רעיתי יונתי תמתי שהם ד' מלכיות נקרא מלך יון יונתי שהקריבו שם יונים ותורים על המזבח ז"ש אף ערכה שלחנה נגד אדום א' שלחה נערותיה תקרא שישראל מגולין בכל אומות על גפי מרומי קרת ד' דרגין נגד ד' גליות לכן אמר על כסא כי אחר אלו הד' יהיה על כסא למעלה ראש לכן גם בכאן אף ערכה שלחנה וסמיך מיד ד' מלכיות בד' חיות טמאות קחשיב לקמן זאת החיה אשר תאכלו לפי שנשמת ישראל מן חיה קדושה דאתמר בה (בראשית א) תוצא הארץ נפש חיה הוא חיה אשר תחת אלהי ישראל כלילא מז' היכלות חצבה עמודיה שבעה הם שבעה, היכלות הקדושים וכנגד אלו ז' היכלות יש ז' היכלות הטומאה בגיהנם ז"ש טבחה טבחה ז' דינים שדנין האדם בזה העולם כמבואר בזוהר פ' נשא שבע עידנין יחלפו עליה וכן ז' מדורין שבהם דנין האדם ז"ש מסכה יינה שכשם של עונש כן אף ערכה שלחנה בג"ע ז' כיתות שם צדיקים והגדולים שבהם הם ישרים כמ"ש (תהלים קמא) ישבו ישרים את פניך (שם יא) ישר יחזו פנימו (כן בשעת הקמת המשכן האירו ז' קני המנורה ז"ש (שם עה) כי אקח מועד על אוהל מועד (שם) אני משרים אשפוט ר"ל מדריגה הגדולה מן הז' היא משרים שזכה בה דוד באומרו (שם כו) רגלי עמדה במישור דייקא כי (שם לג) לישרים נאוה תהלה ודוד מתפאר (שם קמה) תהלת ה' ידבר פי כי מתחלה היו (שם עה) נמוגים ארץ וכל יושביה אנכי תכנתי באוהל מועד כל ז' עמודים של שבע הנערות הראוים לאסתר מבית המלך נגד ז' ימי השבוע והנה באותו היום נתבסמו ג' רגלים שהעולם עומד עליהם מתחלה היה העולם כטרסקל שאין לו רק שני רגלים כמ"ש במדרש על פסוק (שמות טו) נחית בחסדך:
שאל רבBookmarkShareCopy

אברבנאל

ברוך כבוד ה' ממקומו ר"ל כפי מעלתו כו'. האפודי פירש הפסוק שהברכה הנזכר בו, היא השפעה ושכבוד ה' הם הם הנמצאות, ויאמר שמושפע ומבורך הוא כבוד ה' שהם הנבראים כלם ממדרגתו ומעלתו. ואני אין כן דעתי ולא אחשוב שיאמר כבוד ה' על הנמצאים, והפסוק שאמר כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו (ישעיה מ"ג ז') לא קרא הנבראים כבוד, אבל אמר שנבראו לכבודו ית' להיותם מורים על מעלת הבורא אותם, וגם אומר יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו (תהלים ק"ד ל"א) לא אמר כבוד ה' על הנמצאות, כמו שחשב הנרבוני בפירושו להקדמת החלק השלישי מזה הספר, אבל אמר שעם הפסד הנמצאות שרמז באומר תוסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון (שם פסוק כ"ט) ועם התהוותם שרמז באומר תשלח רוחך יבראון (שם ו') לא יהיה חלוף ושנוי בכבוד האלוה כלל ותמיד הוא באופן אחד, וזהו שהמשיך באומרו יהי כבוד ה' לעולם עם היות שהוא ית' ישמח ה' במעשיו, אבל כבודו תמיד הוא בלתי משתנה. ועל זה הדרך יפורש הכתוב בכאן שאמר הנביא ותשאני רוח ואשמע אחרי קול רעש גדול ברוך כבוד ה' ממקומו (יחזקאל ג' י"ב), זאת תדע כי שם הברכה לא יאמר תמיד באופן אחד אבל יש ממנה שהיא מהבורא לנבראים, וממנה שהיא מהנבראים לבורא, וממנה שהיא מהנבראים קצתם לקצתם. והנה הברכה שתהיה מהבורא לנבראים היא תמיד להשפעה והטבה כמו יברכך ה' מציון (תהלים קכ"ח ה') וכן ברכת ה' היא תעשיר (משלי י' כ"ב), ואמנם הברכה אשר תהיה מהנבראים אל הש"י היא תמיד שבח והלול, אמר תהלת ה' ידבר פי ויברך כל בשר שם קדשי (תהלים קמ"ה כ"א) אברך את ה' אשר יעצני (שם ט"ז ז') ויברך דוד (ד"ה א' כ"ט ז'), והברכה שהיא מהנבראים קצתם לקצתם היא תפלה לאל ית', לכהנים כה תברכו את בני ישראל (במדבר ו' כ"ג) ופירש איכות ברכתם אמר אמור להם ר"ל שאין בידם כי אם התפלה והאמירה, ולכן חתם הדברים באומרו ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם (שם כ"ו) ר"ל שהכהנים יתפללו עליהם בהזכרת השם המפורש וההשפעה וההטבה תבא ממנו ית' לא מהם. ולפי זה יהיה אומר ברוך ה' ממקומו מלשון שבח והלול, וכבוד ה' הוא שם נאמר על עצמותו ית', או על התהלה וההלול שנותנים לו בני אדם במה שאמר מלוא כל הארץ כבודו (ישעיה ו' ג') ע"ד תנו לה' אלהיכם כבוד (ירמיה י"ג ט"ז) ובהיכלו כלו אומר כבוד (תהלים כ"ט ט'), ויהיה פי' הפסוק ברוך כבוד ה' ממקומו מהולל ומשובח יהיה כבוד ה' כפי מדרגתו ומעלתו וכפי הראוי לו. ואתה תדע שהרב כיון לפי' הזה ולא למה שפי' האפודי ממה שאמר בפס"ד מזה החלק שכבוד ה' פעמים רוצים בו האור הנברא, ופעמים רוצים בו עצמו ואמתתו, ופעמים רוצים בו הגדלת האנשים, ובכל השתופים ההם לא הביא הרב שיאמר כבוד ה' על הנבראים, והוא ממה שהכריח אמתת מה שפירשתי. ויורה עוד עליו דברי הרב שאמר ברוך כבוד ה' ממקומו ר"ל כפי מעלתו, ואם היה פירושו שיהיו מושפעים הנבראים לא היה לו לומר כפי מעלתו אבל יאמר ממעלתו, ולכן התאר שכיון בו מה שאמרתי שיהיה מהולל ומשובח כבוד ה' כפי הראוי לו וכפי מעלתו:
שאל רבBookmarkShareCopy