עֱנ֣וּ לַיהוָ֣ה בְּתוֹדָ֑ה זַמְּר֖וּ לֵאלֹהֵ֣ינוּ בְכִנּֽוֹר׃
רש"י
כל פעל ה' למענהו. הכל עשה בשביל קילוסו כמו ענו לה' בתודה (תהלים קמז) ד"א להעיד עליו כלומר פעלו מעיד עליו על גבורותיו שניה' בהגדת תהלים:
שד"ל
חרב בצל עב זמיר עריצים יענה, רא"בע רוז' וגיז' פירשו יענה לשון עוני ושפלות, יִכָּנַע זמיר עריצים כמו שיכנע החרב ע"י צל עב, ואני אומר כי אחר שהזכיר לשון זמיר ושיר לא יתכן שיאמר יענה בענין ההכנעה, כי שרש ענה מצוי להורות על הזמר, כמו עלי באר ענו לה (במדבר כ"א י"ז), ענו לה' בתודה (תהלים קמ"ז ז'), הלא לזה יענו במחולות (ש"א כ"א י"ב), כרם חמר ענו לה (ישעיה כ"ז ב'), ואחר שהתחיל בזמיר איך יבינו השומעים שיאמר יענה לענין ההשפלה ולא לענין הזמר? לכן אני אומר כי באמרו שאון זרים תכניע סיים השיר ועתה הוא חותמו במלות האלה ואומר כמו בני אדם היושבים ביום שרב תחת צל יער עב (כמו באו בעבים ירמיה ד' כ"ט) שהוא להם תענוג גדול, ככה ישמחו וישישו בני אדם במפלת בבל, ובשמחה ובטוב לבב יענו השיר הזה אשר יקרא שמו זמיר עריצים, כלומר זמיר נגד העריצים, כטעם שירת הזונה, נגד הזונה; ולפרש זמיר לשון כריתה מענין לא תזמור (כר"שי ור"דק) לא יתכן, כי שרש זמר מיוחד לכריתת זמורות הגפן, ולא נמצא להורות שאר כריתה כלל.
אבן עזרא
וענתה. י"א דירתה וכמוהו לפי דעתם, וענה איים (ישעי' יג כב) וענתה שמה (הושע ב יז) ולפי דעתי כי וענה איים כמשמעו כמו וענית ואמרת (דבר' כו ה) דרך משל, כי שם כתוב ושעיר על רעהו יקרא (ישעי' לד יד), גם וענתה שמה (הושע ב יז) תנגן כמו, ענו לה' בתודה (תה' קמז ז), ופי' ועונתה על המשכב שהוא עת דודים כי מלת עת בחסרון נו"ן כמו אמת על כן נדגש תי"ו והנה עִתֵּךְ (יחז' טז ח) או עתו כמו אַמִתּוֹ, ג"כ עַתָּה והנה עונתה מגזרת עת, ועתה היא זאת העת: