יַעְלְז֣וּ חֲסִידִ֣ים בְּכָב֑וֹד יְ֝רַנְּנ֗וּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָֽם׃
מגלה עמוקות
אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל וגו' אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר. (משלי ל) שלשה המה נפלאו ממנו ג' פרשיות בתורה שמתחילין באלה אלה תולדות נח אלה פקודי המשכן אלה מסעי בני ישראל (שם) וארבעה לא ידעתים למה פר' זו מתחלת אלה הלא כ"מ שנאמר אלה פוסל הראשונים וכאן מאי פסל הלא התורה נעוץ סופה בתחלתה ותחלתה בסופה ומשנה תורה מוסיף על מצות הראשונים למה אמר אלה ובציוני מפרש צ"ו ימים מנין אל"ה התחיל משה להוכיח את ישראל כי ז' באדר מת משה וזה היה בארבעים שנה באחד לחודש העשירי שהוא שבט הרי ל"ו ימים קודם מותו התחיל משה להוכיח את ישראל אעיקרא דדינא פירכא למה דוקא ל"ו ימים בפ"ק דר"ה (דף ית) (זכרי' ח) כה אמר י"י צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה (יהושע כד) ואלעזר בן אהרן מת ויקברו אותו בגבעת פנחס בנו אשר נתן לו בהר אפרים. וקשה למה לא אמר וימת אלעזר כמ"ש לפני זה (שם) וימת יהושע בן נון וגו' בתמנת סרח אשר בהר אפרים מצפון להר געש בגמרא פרק האורג (שבת קה) כל המתעצל בהספדו של אדם כשר ראוי לקוברו בחייו שנאמר אשר וגו' מצפון להר געש חזרנו על כל המקומות ולא מצינו הר שנקרא געש מלמד שבקש הקב"ה להרעיש עולם על שלא הספידו כראוי את יהושע שהיה כל אחד רץ לכרמו ולגפנו וא"כ עבור זה העונש מת אלעזר בן אהרן שהוא היה ראש לאותו דור ועליו היה מוטל דבר זה לכן אמר ואלעזר בן אהרן מת ר"ל מאותו ענין של מיתת יהושע שהיה ההר געש לכן אלעזר בן אהרן מת או נוכל לומר ע"ד הזוהר פ' חקת פ"פ (במדבר כא) כי בא ישראל דרך האתרים שמיד שמת אהרן היה הולך משה כגופא בלא דרועא כמאן דתבר ימינא דיליה כי בכל דור יש שלשה בני אדם שהם במקום אבות הן הן המרכבה כמו שהיה מ"שה א"הרן ח"ור בנה של מרים שמהם היו ג' מתנות לישראל הם היו עומדין לקבל מ"שחית א"ף ח"מה וכמו שהשיב אליהו לרבי (ב"מ פח) דאיכא בהאי עלמא ר' חייא ובניו כי חזקיה במקום ג"בריאל יהודה במקו' מ"יכאל ור' חייא במקום נ"וריאל כי בכל דור יש מג"ן גוונין אלו ובאותו דור היו יהושע אלעזר פנחס והנה מיד כשמת יהושע אזי גם דרועא ימינא איתבר אלעזר בן אהרן מת מן אותה מיתה שמת יהושע וגם קברו אותו בגבעת פנחס בנו כאילו גם פנחס בנו הרגיש באותו מיתה שהוא נשאר לבדו מן ג' עמודים. ויש להקשות מדוע במקום זה קרא תמנת סרח שפירשו על שם שהעמיד חמה והעמידו צורת חמה על קברו לידע שזה האיש העמיד חמה ושלשה שמות יש לה שמ"ש חר"ס חמ"ה ס"ת שס"ה ימים של שנה וקשה הל"ל חרס כמ"ש בשופטים תמנת חרס ולא סרח והמפרשים פירשו שהיא כמו כשב כבש שלמה שמלה אבל נ"ל לפי שידוע כל ס' רבוא צינורות שיש בעולם כמנין אותיות התורה שהם ס' רבוא וכל אות יש לו חלון בפני עצמו וכשמת ירדו ס' רבוא מלאכים לקבל נשמתו כי יהושע הוא נער בסוד מטטרון שר הפנים שהוא כלול מס' רבוא מלאכים כמבואר בתיקונים ז"ס (שם) וימת יהושע בן נון בתמנת סר"ח קרי ביה בתמונת ס' ר'בוא הוילונות כי עליה אתמר (שיר ב) מ'ש'ג'י'ח מן החלונות מ"טטרון ש"ר ג"דול י"פתח ח"לונות והוא אזיל לקבל אולפן דצדיקא כמ"ש (תהלים קמט) יעלזו חסידים בכבוד דא מטטרון וכשרז"ל כנתינתה כן נטילתה כמו שניתנה תורה עלהר סיני שיצאו ס' רבוא מלאכים וקשרו ס' רבוא כתרים כן בשעת נטילת צדיק בא מטטרון עם ס' רבוא מלאכים שלו שהם צינורות של ס' רבוא חצונות או לפי שבשעת מיתה בא רבו משה לקבל אולפן שלו כמ"ש רבא פרק הגוזל כד שכיבנא נפיק ר' אושעיא לקמיה כד תריצנא מתניתא כוותיה וא"כ בלי ספק כשמת יהושע שבא רבו משה לקבל אותו משה הוא פני חמה ואמר תמנת סרח (במדבר יב) ותמונת י"י יביט שהוא אספקלריא המאירה והיפוך סר"ח לרמוז על ס' רבוא ח"לונות שכלולים במשה רבו שהוא כלל כל ס' רבוא ז"ס הר געש ר"ל כמו שבשעת מתן תורה (שמות יט) ויתיצבו בתחתית ההר אם תקבלו מוטב אם לאו שם תהא קבורתכם אותה הר געש עתה שלא הספידו כראוי וראוי לקוברו ג"כ בחייו מי שלא מספיד כמו שלא רצה לקבל תורה מסיני או בא להורות (ר"ה יח) ששקולה מיתת הצדיקים כחורבן ב"ה שנקרא הר שכן קראו אברהם ובית שני של יצחק שקראו שדה ובית ג' של יעקב בית כמ"ש יעקב (בראשית כח) אין זה כי אם בית אלקים ז"ש הר געש כמו שקשה חורבן בית ראשון ה"ר לפי שנוטריקון "ה' ר"אשונה כי אלף בית אלוף בינה ויהושע בן נון מיתתו היה כמו הר שנחרב ב"ה על שעברו שם ג'ע'ש ג"ילוי עריות ע"ז ש"פיכות דמים על ג' אילו נחרב הבית תמנת סרח יש בו סוד (תהלים כב) הצילה מחרב נפשי וגו' ארי"ה שאמר דוד על סוד רי"ו שיש בכלל כנגדו רי"ו מיד כל"ב שהוא נגד שם ב"ן בקדושה כמ"ש האר"י ז"ל שניהם יחד רי"ו ב"ן בגימטריא סר"ח שהצדיק עומד נגד גוליירין אלו והם סוד חר"ס הנשבר כי (איוב ט) האומר לחר"ס ולא יזרח (שמות טו) ס"וס ו"רוכבו ר"מה ב"ים:
רי"ף
אמר ר' נחמן (*בגמ' אינובר יצחק) (דף ה.) אם ת"ח הוא אינו צריך אביי אמר אף ת"ח בעי למימר חד פסוקא דרחמי כגון בידך אפקיד רוחי אמר ר"א כל הקורא ק"ש על מטתו כאילו אוחז חרב פיפיות בידו שנאמר (תהילים קמ״ט:ה׳-ו׳) יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם.
מגלה עמוקות
לא תעשו עול במשפט לא תשא פני דל וגו'. האי קרא אית לשאלי' בי' וכי במשפט גרידא לא תעשו עולוהלא תועבת י"י כל עושה עול גם (איוב יא) אל תשכן באהליך עולה כי הקדוש ב"ה (דברים לב) אל אמונה ואין עול כל מיני עולה בעולם אין לפניו ולמה אמר דוקא במשפט לא יעשו עול בשלמא באידך קרא שאמר לא תעשו עול במשפט במדה במשקל במשורה לא קשיא מידי ברזא דחכמתא על ארבעה אתוון קדישין וא' שלא יפגום בכל אות ואות משמא קדישא לקבל י' אמר משפט לקבל ה' עלאה אמר מדה דמתמן ז"פ ז' ז' שבועות תסבור לך מנין מד"ה לקבל ו' קו המשקל לקבל ה' אחרונ' א' במשורה וכן בן זומא א' ד' אותיות השם איזהו חכם לקבל י' איזה גבור לקבל ה' (איוב כו) ורעם גבורותיו מ"י יתבונן מתמן מהערין דינין כמ"ש בתפלה בברכת לאל ברוך פועל גרורות לקבל בינה עושה חדשותלקבל חסד (איכה ג) חדשים לבקרים שבענו בבוקר חסדיך בעל מלחמות לקבל גבורה זורע צדקות לקבל ת"ת מצמיח ישועות לקבל נצח כי ישועה מחסד קא אתיא (תהלים צח) הושיעה לו ימינו וכן ה"א (שם יז) מושיע חוסים ממתקוממים בימינך בורא רפואות לקבל הוד דמתמן קא אתיא רפוא' (מלאכי ג) מרפא בכנפיה דאתמר גבי יעקב (בראשית לב) ויזרח לו השמש שהיה צריך לרפואה שהיה צולע על ירכו שהוא ירך יעקב (שמות טו) נורא תהלות לקבל יסוד כי הוא אחיד בשמיא וארעא וכמו שה' עילאה נקראת תהלה כמ"ש (דברים י) הוא תהלתך והוא אלקך כן ה' תתאה נקראת תהלה לדוד ויסוד הוא נורא מסטרא דת"ת (בראשית כח) מה נורא המקום הזה גוף וברית חשבינן חד לכן הוא נורא תהלות והוא רקיע קרח הנורא (איוב לח) מבטן מ"י יצא הק"רח אדון הנפלאות הוא אדון כל הארץ מלכות לכן בזוהר גריס מקודם כי הוא לבדו על אין סוף ברוך הוא וב"ש המלך הגדול המרומם לבדו מ"אז מרום וקדוש לקבל כתר חכמה ואח"כ פועל גבורות על בינה הרי י' ספירן כסדרן. זכינו לדין כי תנא בן זומא אמר איזה גבור לקבל ה' ראשונה בינה איזהו עשיר לקבל ו' כי העשיר עליה אתמר (שמות ל) העשיר לא ירבה וגו' ממחצית השקל כדאיתא בר"מ איזהו מכובד לקבל ה' אחרונה (תהלים כד) כי הוא מלך הכבוד (שם קמט) יעלזו חסידים בכ"בוד שהשכינה למעלה על ראשיהם ועטרותיהם בראשיהם ונהנין מזיו השכינה וישראל בשעת עגל (שם קו) וימירו את כבודם דייקא הן הן ארבע אותיות השם שאמר הנביא (ירמיה ט) אל יתהלל חכם בחכמתו דייקא שלא יפגום בי' וגבור בה' ועשיר בו' (שם) כי אם בז"את יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי רצה לומר א"א לעלות הרמתה לג' מעלות עליונים דרך ז"א כמ"ש באהרן כי אם בז"את יבא אהרן אל הקודש מן ה' אחרונה עד קודש י' חכמה וכן במקרא הזה קחשיב ארבע אותיות השם אך בפסוק ראשון קשה. ע"ד הפשט בא להודיענו ע"ד עובדא דמארי בר איסק פ' המפקיד דא"ל רב חסדא הכי דיינינא לך ולכל אלמי חברך הרי שצריך הדיין לדון דין אמת לאמיתו וכתבו התוספ' לאפוקי דין מרומה וקשה קושיית הב"י בתבת אמת לחוד הוי סגי אבל בא להודיע שצריך לדקדק בכל דין בפני עצמו ד"מ בכלל ד"מ זה כלל גדול בדין המע"ה וכשיבא לפניך מארי בר איסק ואתה תפסוק כדין המע"ה הרי עשית משפט אבל המשפט הזה עול הוא כי (ד"ה ב יט) ועמכם בדבר משפט ר"ל על כלל המשפטים אין לדיין אלא מה שעיניו רואות ע"ז נאמר לא תעשו עול במשפט ממש שהרי זה המשפט כתוב (תהלים קמט) הדר הוא לכל חסידיו ולא לאלם ובעל דין קשה ועז"א ר"י לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה וכו' ז"ש לא תשא לענין זה פני נדיב רק לעיין בכל דין ודין שלא לעשות עול עם דין הכתוב רק בצדק תשפוט עמיתך ר"ל עם שאתה שם בדין ועמכם בדבר משפט של כל דין ודין תשפוט עמיתך וכה"א ושפטתם צדק. ז"ש בגמרא לא חרבה ירושלים רק שהעמידו דבריהם על דין תורה ע"ד הגמרא פ' הגוזל בתרא כך דינינו כך דיניהם שלפעמים ידין הדיין מצד סברא ז"ש דבריהם ואחר כך כשלא היה להם דין מסברא העמידו על דין תורה ואמרו כך דינינו כך דיניהם יש להקשות למה מייסר הנביא לירבעם (מלכים א יד) ואותי השלכת אחרי גוך ודרז"ל לאחר שנתגאה זה קבל עליו מ"ש הלא קים ליה בדרבה מיניה חטא והחטיא בע"ז אבל יש ליישב ענין זה עפ"י הזוהר פ' פקודי ע"פ לא תאכלו על הדם לא תנחשו מה ענין זה לזה אלא מי שאוכל קודם שיתפלל גורם לסיטרא אחרא להגביר הנחש וזה עשה ירבעם גסות הרוח שלו טורדתו מן העולם כי זה גורם: