פרשנות מצטטת על תהילים קמט:ו

אבל דוד לא הי' מורה משיקול דעתו כמש"כ לעיל אות ד', ומש"ה הי' יגע הרבה בפלפול ודבוק חברים כפרש"י שם מהא דמ"ק, יושב בשבת תחכמוני זה דוד כו', וכתיב בי' בבית אלהים נהלך ברגש, וגרם שהוראותיו הוקבעו חק ולא יעבור, וממילא הועיל ג"כ למלחמת ישראל, דזכות פלפולה של תורה היא חרבם של ישראל כמבואר במכות ד' י' עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה שערי ירושלים שהיו עוסקים בתורה.

בילקוט ע"פ (מיכה ו) מה הלאתיך דריש ענין ק"ש אין הקדוש ברוך הוא מבקש וכו' ע"ש וקשה מה ענין זה לענין בלעם אבל לדידי ניחא שרצה לבטל ק"ש ותפלה לכן הראה לו בג' מקומות נגד ג' תפלות שחרית הראה לו אברהם מנחה יצחק ערבית יעקב. ודם חללים ישתה כי אוחז (תהלי' קמט) חרב פיפיות בידו ומכה מכה של חלל לפי שבחללים של ק"ש יש ס' חללים (שם סח) בפרש שד"י מלכים בה ש"שים ד"בוקים י"פריד שהוא נותן ריוח בין הדבקים שעושה חלל וכבר בארנו שרשע בקש לעקור מהם קריאת שמע כ"ה אתוון וכנגד זה ארז"ל (סנהדרין קה) שכלם נהפכו לקללה חוץ מן א' שרצה לעקור ב"כנ מישראל מה טובו אהליך יעקב שהוא סוד תרין זיווגים אלו ק"ש י"ה תפלה ו"ה ללמד בני יהודה קש"ת שזה כתובה על ספר הישר כמ"ש תמות נפשי מות ישרים אמר בלעם מה אקוב לא קבה אל שכבר מידת אברהם הוא אל גם אברהם גרם לברר ולזכך כל הגרים שמסוף העולם עד ביאת המשיח כי אברהם גייר אנשים ושרה נשים כמ"ש (בראשית יב) הנפש אשר עשו בחרן לא על גרים שבזמן ההוא מדבר רק על כל באי עולם כי (שם יז) אב המון גוים הוא וכן היא לא נקראת בלשון יחיד שר"י רק (שם) שרה שמה כי הוא (איכה א) שרתי במדינות על כל הגוים קאמר (בראשית כא) גרש האמה הזאת שגרמה שכיתת וביטל הקליפה מן העולם והוא את"ן של בלעם שנרמזין בתיבת את"ן שבא מן אברהם ת"רח נ"חור וכבר בישר הקב"ה את אברהם (שם טו) ואתה תבא אל אבותיך בשלום על גלגול איוב ונרמז במלת תב"א והקב"ה רמז לשטן כשבא לקטרג על איוב (איוב א) ויבא גם השטן בתוכם ויאמר י"י אל השטן מאין תב"א ת"רח ב"גלגול א"יוב והשיב השטן משוט בארץ ומתהלך בה שהלך כל הארץ ולא מצא כאברהם שכתוב גבי' (בראשית יז) התהלך לפני והיה תמים אז השיב הקב"ה (איוב א) השמת לבך אל עבדי איוב ועל ישמעאל השיב (בראשי' טו) תקבר בשיבה טובה שיעשה ישמעאל תשובה אבל למרק עונו בא באתונו של בלעם לפי שבא על חמותו ועל זכרים לכן תלחץ רג"ל בלעם אל הקיר מי שבא על הזכור יתענה רג"ל תעניות לפי שפגם בב' ריעים דלעילא שהם ע"ב קס"א וז"ש כי מראש צורים אראנו שהוא אברהם שגייר כל הגרים ומגבעות אמהות מי מנה עפר יעקב הברכה אשר בירך הקב"ה ליעקב (בראשית כח) והיה זרעך כעפר הארץ שיברך כל הענפים ויעשו פרי למעלה כדין צמיחה שחוזר לעלות כגנה זרועיה תצמיח כן מידתו של יעקב (תהלים פה) אמ"ת מארץ תצמח וצדק הם גירי צדק משמים נשקף ומספר רובע ישראל שהקב"ה מספר רביעותיהן שלא תלך לבטלה כל זרע שנזרע בקדושה שהקב"ה מקבץ (שם קמז) נדחי ישראל הם ניצוצות הנידחות ולסוף ימים מצרף הקב"ה מחשבה למעשה ונברא מאותו זרע (ישעי' ו) זרע קודש מצבתה ולפי שאברהם ושרה הם בנין אב לכל ת"ח בזיווגן שזרעם נכון לפניהם לכן פתח באברהם ושרה ואח"כ על מספר רובע של כל ישראל ולפי שרשע זה נלקה ברגל בחטא זה ע"כ בקש על עצמו ותהי אחריתי כמוהו:

תנופת הלוים בענין עקידה שעקד אברהם ליצחקובאותו פרק נתבסמו כפל פ"ר דינים כמו שכתוב (שם) ק"ח נ"א א"ת בגימטריא (יחזקאל ט) ק"סת הסופר שהוא גבריאל כפל פ"ר וכן למטה היה גבריאל לבוש כמין פסיקיא בשעה שהראה הקב"ה המנורה למשה ואעפ"י שבמדרש אמר מיכאל היה ממשיך בה תרוייהו איתנהו כי אעפ"י שז' רואים פני המלך וסימן (בראשית לז) וישב יעקב בא"רץ מ"גורי אביו שזכה לישב בבאר שבע כדלעיל ז' כתות היושבים ראשונה במלכות (שם לב) ויקרא יעקב שם המקו' ההוא פניאל (תהלים כד) מבקשי פניך יעקב סלה דיוקנא דיליה סביב הכסא או"ריאל ר"פאל צ"רקיאל מ"יכאל ג"בריאל ר"זיאל י"ופיאל. ז"ס ארץ כנען דלעילא במרכבה עליונה ועיקר מן ז' הם שנים מיכאל גבריאל הן הן שני מלאכים שהולכין עם האדם א' מימין וא' משמאל כמ"ש בזוהר (תהלים צא) כי מלאכיו יצוה לך ב' מלאכיו דלעילא א"ל מ"ול פ"ני המנר"ה חסר ו' בגימטריא גבריא"ל א"ש לכן הקריב פ"ר והעבירו תער וכלם הניף אהרן איש חסד לרבות חסד בעולם שתהיה (שם קיח) ימין י"י רוממה ג' תנופות היו לקבל ג' עולמות "ב"י"ע שהם סוד ג"רשון ק"הת מ"ררי אל אלקים י"י כי כל מה שעושין למטה עושין למעלה לכן אמר ויסעו בני ישראל ממדבר סיני למסעיהם ויקשה למסעיהם מיותר גם כי עד השתא לא ידענו שנסעו ממדבר סיני אבל קאי אמקרא שלפני זה בחודש השני נעלה הענן מעל משכן העדות וכי מה היה ענין זה הענן לז"א ויסעו בני ישראל ממדבר סיני מיום שקבלו מהר סיני שאז בא הקב"ה (שמות יט) בעב הענן בעבור ישמע העם ואז התאוו ישראל שיהי' גם להם דמות דגלים ויהיה מרכבתן גם כן מסודרת עפ"י סידור מרכבה דלעילא וכן היה מאז נסיעת בני ישראל למסעיהם דלעילא דייקא שהם מלאכים שלמעלה כי כמו שיש למעלה ד' מלאכים מד' רוחות ובכל רוח יש לכל אחד ב' ממונין תחתיו כמבואר בזוהר בזו הפ' ע"ש באריכות דגלא קדמאה משריא מזיינא אריה מיכאל רשום בפרישו דכלא פירשא לימינא מזרח שירותא בשמשא אזיל במטלנוי בנהירו תרין ממנין תחות ידיה דא יופיאל צדקיאל חד לאורייתא חד למיהך בשוקא וכו' הנה בזה אנו רואין שגם ישראל למטה היו ע"ז הדרך כי למטה היה ארי' יהודה שמלאכו מיכאל ועל צבאו זבולון ויששכר בני זבולון היה למיהך בשוקא (דברים לג) שמח זבולון בצאתך לכן מלאכו צדקיאל כי זה המלאך ממונה על הפרנסה (תהלים פה) צדק לפניו יהלך ויאמרו היודעים רזא דמרכבתא המהלך ביום ג' שעה ג' על היום יאמר ג"פ צדקיאל ויצליח כי הוא ממונה על הפרנסה (דברים לג) כי שם יזבחו זבחי צד"ק ויששכר לאורייתא יופיאל הוא שר התורה ממונה על קב"לה (שם ח) מוצ"א פי י"י בגימטריא יופיא"ל (בראשית מא) ועל פיך י"ש"ק כל עמי י"ופיאל ש"ר ק"בלה וכן אמר בכל א' ויסע כל דגל בני יהודה לצבאותם דגל מחנה ראובן לצבאותם בני דן לצבאותם בני אפרים לצבאותם ע"ד שאמר בפ' במדבר תפקדו אותם למטה כדמות צבאותם דלעילא וכן בכאן וזה שאמר לבסוף אלה מסעי בני ישראל לצבאותם ויסעו ר"ל כל מסע ומסע שישראל נוסעים הכל היה ע"פ צבאות שלמעלה כן גם כן יסעו למטה ולכן סמך לזה פ' חובב בן רעואל שאמר לו משה הנה נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר י"י אותו אתן לכם הראה משה בחוש הנה רואה אתה בעיניך שאנחנו נוסעים אל המקום העליון מרכבה קדושה שהרי י"י דבר טוב על ישראל כי אנחנו מסיטרא דטוב אך טוב לישראל אבל א"הע מסיטרא דרע והראה לו בחוש מדריגת ישראל שהם במדריגת ת"ת והגרים הם גירי צדק תחת כנפי השכינה ג' מדות ת"ת נ"צח ה"וד י"סוד ז"ש ויסעו מהר י"י דרך ג' ימים משה כשראה שישראל היו למטה בדמות מרכבה דלעילא כמו שהיו המלאכים ס' רבוא שהוא סוד שיעור קומה דלעילא שס' רבוא שברים היה בכלי א' שנשברו ומהן נתהוו ס' רבוא אותיות בתורה ס' רבוא נשמות לישראל לכן פתח קומ"ה י"י על סוד שיעור קומה דלעילא ואח"כ ראה רכב אלהים רבותיים כ"ב אלף שהם סוד כ"ב אלף לוים מנין כ"ב אותיות שבתורה א' ובנוחה שובה י"י רבבות אלפי ישראל. עתה חזרו העם והיו כמתאוננים ר"ע שלא רצו להדבק מסטרא דטוב אשר דבר י"י על ישראל כדלעיל רק וישמע משה את העם בוכה למשפחותיו שנתאוו למשפחות אדום וישמעאל איש לפתח אהלו דלעילא כי הנשמות עשיות לעילא דרגין דרגין י"ב נשיאים לאומותם כמבואר בפסוק (איוב לח) הנגלו לך שערי מות ושערי צלמות תראה שהראה הקב"ה לאיוב י"ב שערים לישראל וי"ב בנוקבא דתהומא רבה של ישמעאל גם את ז"ה לעומת ז"ה עשה אלקים והוא על פני כל אחיו נפ"ל כי הוא מסיטרא דנפילים אשר נראו בארץ כמ"ש איוב לחביריו (שם יב) לא נופל אנכי מכם ואתמר גבי חבירו בלעם (במדבר כד) נפל וגלוי עינים ועלייהו אתמר זכרנו את הדג"ה בסוד דג דגה יאור יאורה חובל חבלה חשך חשכה אופל אפילה ומבוארין בפ' חיי שרה י"ב דרגין דלהון בתלת פסוקי (בראשית כה) נביות וקדר ואדבאל ומבשם הרי ד' משמע דומה משא הרי ג' חדד ותימא יטור נפיש וקדמה הרי ה' סוד דג"ה ועל סטרא דשמאלא עשו א' מי יאכילני בשר על (שם ו) קץ כל בשר מעור עד בשר. (שם כה) ויבז עשו את הבכורה שסמך על רתיכין דיליה שהוא מערכת נרמזת במלת ויב"ז י"ב מזלות ז' ככבי לכת אבל יעקב יצא מבאר שבע הן הן ז' כפולות וי"ב פשוטות הן הן מלאכי אלקים עולים בו' ויורדים בו' שהם י"ב פשוטות ובס' בפני עצמו מבוארת ב' רתיכין אלו בפסוק ויהי בנסוע הארון י"ב תיבות לקבל י"ב פשוטות ופסוק שני ובנחה ז' תיבין לקבל ז' כפולות וכן סוד המרכבה וכן התורה התחילה בפסוק ראשון ז' תיבין הן ז' שמהן אב"ג ית"ץ וכו' ומסיים ולכל היד החזקה י"ב תיבין לקבל שם של י"ב והוא סוד (שם ה) ז"ה ספר תולדותאדם שיש בפסוק (משלי יח) מגדול עוז שם י"י י"ב שמהן כמבואר בזוהר נמצא גושפנקא קדישא דאורייתא פסוק ראשון ואחרון י"ב וז' ולכן כשהקריבו הנשיאים בי"ב יום ובסמו העולם מי"ב נשיאים של ישמעאל כמבואר בזוהר על פסוק נשיא א' ליום אלמלא הקריבו נשיאים קרבנות י"ב יום לא יכול עלמא למיקם קדם י"ב נשיאים של ישמעאל היתה נפשו של אהרן עגומה עליו שמא נדחה ח"ו שבטו והשיב הקב"ה דבר אל אהרן לגדולה מזו אתה מתוקן כי נרות שלך קיימים לעולם גם ברכות שלך ברכת כהנים שנתן לבניו הם קיימים לעולם רצוני בזה שהשיב הקב"ה שאתה מקיים העולם בתרין סטרין מעשו וישמעאל עם גרות שלו שהם ז' מציל ישראל מן ז' ראשים של עשו כדאיתא בקדושין ר' אחאי בר יעקב דאידמי לי' שטן ע"ש ז"ס שיעקב השתחוה לעשו שבעה פעמים לפי שראה עליו ז' מדורין של גיהנם וז' שמות של יצה"ר (משלי כד) כי שבע יפול צדיק בזה שנפל ז' פעמים וקם אח"כ (בראשית ג) והוא ישופך ראש ובכל כריעה שכרע יעקב לפני עשו אחיו נפל חד רישא לכן כשבא יעקב אל יוסף שהוא שטנו של עשו ארז"ל מלמד שקרא ק"ש כי (עובדיה א) בית עשו נעשה אז לקש עם ק"ש כי אז נראה אלקים אל ישראל במראות הלילה על גלות עשו ז' תגין על ש' של ישראל שהראה אותו בז' תגין על ז' ראשים של נחש דאיהו כרוך בהו וההגין על ש' דוקא לפי שאות זה הוא של עשו לכן אמרו במגילה (דף ו) שהוא מעמיד ש' מלכים וכו' הכל בשין וכן בגיהנם שהוא ממונה עליו כל חדריו מדתן ש' פרסאות כמבואר במדרש כונן (תהלים קכד) ברוך י"י שלא נתננו טר"ף לשיניה"ם (שם קיב) רשע יראה וכעס שיני"ו יחרוק חרק עליו שר של גיהנם שינימו שיני"ו בגימטריא עש"ו לקבל זה (דברים כח) וראו כל עמי הארץ כי שם י"י נקרא עליך (ברכות ו) א"ר אליעזר אלו תפילין שבראש ב' שינין של ז' ראשים לקבל א"ל ז"ר שהוא בלבו של אדם ז' ראשים לכן בא אהרן לקבל סמ"אל וס"טן בגימטריא הכי הוי ומאיר ז' נרות להשקיט קליפת עשו במנורה שלו לכן כל אותיות יש בפ' מנורה חוץ מן ס' לפי שהיא אות של סמאל התחלתו בס' וכן סטן לכן ס' ראשון בתורה בשעה שנולדה חוה (בראשית ב) ויסגור בשר תחתינה כי נולדה סטנה עמה גם בכל השבטים אין אנו מוצאין ס' רק ביוסף כי הוא סטנו של עשו ותפוס בשמו שניתוסף לו אות ה' לתשלום שם יה"ו (משלי כג) ללחום את מ"ושל בגימטריא עש"ו שהוא שונא ש"לום לכן אמר הקב"ה שאתה מתוקן לגדולה מזאת בנרות ישקיט קליפת סמאל ועשו ובברכות שלו שיוצא מן ג' שמות הקדושים יברכך י"י יאר י"י ישא י"י י"ב והוא שם של י"ב שהיו מבליען כ"ג בנעימת אחיו הכהנים הרי בברכת כהנים ממתיק קליפת ישמעאל י"ב נשיאים עם שם של י"ב כמ"ש (תהלים קמט) רוממות אל היא מדת כהן חסד אל בגרונם וחרב פיפיות בידם גם על ברכת כהנים קאמר (שיר ג) הנה מטהו שלשלמה ששים גבורים מכניע ג"כ ס' של סטן וסמאל אף על פי שהקריבו י"ב נשיאים גם כן אילם ס' עתודים ס' פרים ס' כל ס' אלו לקבל ס' וכו' ועמודין דיליה להחזיק הקדושה ולכן היתה נפשו עגומה עד שהשיב לו הקב"ה שהוא יקיים העולם בפרשה שלפניה גם בפ' שלאחריה. וכמו שאהרן איתמר בי' בזאת יבא אהרן שזכות אבות נכנס עמו וזכות אמהות שהם ז' נגד זה אמר בהעלותך את הנרות שהוא בז' אלו מעורר ז' קני המנורה שהם ז' עמודים שהעולם עומד עליהם ג' אבות וד' אמהות ע"ל פ' אחרי מות. גם הוצרך הכהן להזכיר שם של מ"ב שהוא ז' שמהן ז' הבלים דעלמא קאים עלייהו ז"ש אל מול פני המנורה דלעילא ז' שמהן אלו יאירו שבע' הנרות. גם על ז' מעמדות שהיו עושין למת נגד ז' הבלים של ימי בראשית ז' עמודי"ם בגימטריא ג"ן עד"ן כי בכל עמוד ועמוד אומרים לו לאדם עמוד ויעידו בך על מעשיך שעשית בעולם הזה. בהעלותך על סדר העלאת נשמה שבע זימנין ועידנין דיחלפו עלוהי. גם בזוהר פ' נשא על קו דינים דאיתדן האדם. ובזוהר פ' פקודי ז' היכלות בקדוש' לצדיקים וי"ב ירחין קדישין ובקליפה ז' מדורין היכלין דגיהנם לקבל ז' שמות של יצר הרע ואית ליה י"ב ירחין מסאבין בגיהנם ע"ש: