פרשנות מצטטת על תהילים קנ:ג

אין פוחתין מעשרה מלכיות כו'. מפרשינן בגמרא כנגד עשרה הילולים דהללו אל בקדשו. דכתיב בהו (תהילים ק״נ:ג׳) הללוהו בתקע שופר. אי נמי כנגד י' הדברות פירש"י דכתיב בהו נמי שופר. אי נמי כנגד י' מאמרות שבהן נברא העולם. כדתנן ריש פ"ה דמס' אבות. ופירש"י שהעולם נברא בר"ה:

מעשרה. כנגד י' הלולים דהללו אל בקדשו דכתיב בהו הללוהו בתקע שופר. א"נ כנגד י' הדברות פרש"י דכתיב בהו נמי שופר. א"נ כנגד י' מאמרות שבהן נברא העולם. ופירש"י שהעולם נברא בר"ה. גמרא:

ג' ברכות אמצעות של ר"ה ויו"כ של יובל שהן מלכיות וזכרונות ושופרות מעכבות זו את זו וצריך לומר בכל ברכה מהן עשרה פסוקים מעין הברכה וכו'. במסכת ר"ה ל"ב ע"א הני עשרה מלכיות כנגד מי אמר רבי כנגד עשרה הילולים שאמר דוד בספר תהילים הילולים טובא הוו הנך דכתיב בהו הללוהו בתקע שופר (תהילים ק״נ:ג׳) ר' יוסף אמר כנגד עשרה דיברות שנאמרו לו למשה מסיני ר' יוחנן אמר כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם:
הנה י"ל דלא פליגי ולכל הכונות תיקנו עשרה וכדאיתא בפ"ק דמגילה ככולהו תנאי וככולי אמוראי דכמה טעמים בדבר אחד. וי"ל נגד י' מאמרות שנברא בהן העולם אשר ע"י בריאות העולם נתגלה כבוד ה' לעין כל מעשיו וא"כ כנגד י' אלו אשר בהן הכרת ה' ית' ע"י הבריאה ונגד י' דברות וכמ"ש ברש"י בשם ר' סעדיה גאון ז"ל שנכלל בהם כל התורה וזה כנגד קבלת מלכות שמים לקבל עליה רצון ה' ית"ש להיות מושל ברוחינו כמו שגילה רצונו בהתורה ולהדמות אליו כאשר נגלה לנו בי"ג מדותיו וכמ"ש רז"ל מה הוא רחום וכו' ובכלל העבודה השלימה לנו בראשונה הכרת אחדות ה' ואח"ז קבלת מ"ש ונגד י' הלולים בס' תהילים הנאמרין על מעשי ה' ית"ש אחרי הבריאה והשגחתו ורחמיו על כל מעשיו אחרי הבראם. והנה בגמ' הני י' מלכיות כנגד מי יש לפרש כנגד הנאמרים עם מ"ש גם נגד זכרונות ושופרות ועי' בפי"ב מהל' תפילה ה"ג ומ"ש שם עיי"ש: