פרשנות מצטטת על תהילים ק:ד

קבלו אפוא אתם - חננאל וליאורה - וכולנו, להודות לה' יתברך על כל מה שהעניק לנו, "הוֹדוּ לוֹ בָּרֲכוּ שְׁמוֹ. כִּי טוֹב ה' לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ" (תהלים ק, ד-ה).

ויש לך להתעורר כאן כי יש בפסוק זה פתח להבין סוד הברכות ולא תמצא בכל התורה בשום מקום שצוה הקב"ה שנברך לשמו כי אם במקום הזה, ומזה אמר דוד ע"ה (תהלים קמה) ואברכה שמך, ואמר (שם ק) הודו לו ברכו שמו, ורבים כן.

תביאמו ותטעמו וגו': דעת בה"ט נכונה מאד בפסוק הזה, והמפרשים לא הבינוה כלל, וזה שיעור הכתוב: תביאמו (וקודם לכן תטעמו בהר נחלתך) אל מכון לשבתך פעלת ה' אשר הוא המקדש אשר כוננו ידיך; תביאמו דבק עם מכון לשבתך והוא בית המקדש, ובא לשון ביאה בלי קשר אות משמשת על דרך בואו שעריו בתודה (תהלים ק' ד') כי ראתה גוים באו מקדשה (איכה א' י'), וכמוהו רבים, אבל הנטיעה נקשרת בהכרח עם בית המקום; והנה ותטעמו בהר נחלתך הוא מאמר מוסגר ועל כן בא תביאמו בטעם רביע, המפרידו מן ותטעמו.