פרשנות מצטטת על איוב א:ט

נסה את אברהם. הביאו לידי נסיון שלא יוכל שטן ומקטרג ובעל הדין לומר עליו החנם ירא אברהם הלא סך בעדו ובעד כל אשר לו וגם המלכים כורתים עמו ברית כדרך שאמר על איוב וביקש ממנו דבר החביב עליו יותר מגופו וממונו וכיון שלא מנעו ולא נתרעם לומ' הלא אמרת לי כי ביצחק יקרא לך זרע ועכשיו אתה אומר לשוחטו ולשרפו ולא די אם היה נשחט ע"י אחרים שנתת לי להקהות בו את שניי אלא שאתה אומר לי לשחטו בידי וכיון שכל זה לא חשב כלום אלא סמך על מצותו של הק':

מַה "יְּרֵא אֱלֹקִים" הָאָמוּר בְּאַבְרָהָם מֵאַהֲבָה אַף "יְרֵא אֱלֹקִים" הָאָמוּר בְּאִיּוֹב מֵאַהֲבָה. קשה מאי רבותיה דהאי קרא מהאי קרא, דכמו דדייק גבי קרא דאיוב מדכתיב יְרֵא אֱלֹקִים (איוב א, ט) ולא כתיב אוֹהֵב דשמע מינה מיראה כן תדייק בקרא דאברהם דכתיב יְרֵא אֱלֹקִים (בראשית כב, יב) ולא כתיב אוֹהֵב, ואם משום דמצינו גבי אברהם אבינו ע"ה דכתיב אַבְרָהָם אֹהֲבִי (ישעיה מא, ח) דילמא זכה לזה אחר כך בסוף ימיו אבל כשאמר לו 'כִּי יְרֵא אֱלֹקִים אַתָּה' עדיין לא הגיע למדרגת אהבה.
ונראה לי בס"ד כיון דאמר לו 'יְרֵא אֱלֹקִים אַתָּה' בנסיון העשירי שהוא של עקידה שהיה בסוף כל הנסיונות, רחוק הדבר מן השכל לומר שאחר נסיון העקידה נתעלה יותר למדרגת אהבה, אלא אמרינן ודאי מדרגה זו של אהבה הוות משעת נסיון העקידה או קודם ומה שאמר לו בנסיון יְרֵא אֱלֹקִים ולא אמר לו אוֹהֵב אֱלֹקִים מפני כי היה לו יראת הרוממות אשר זו באה ונעשית באדם מחמת עוצם אהבתו בהקדוש ברוך הוא דאימה של יראה זו היא האהבה.

קָשָׁה עֲנִיּוּת בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם יוֹתֵר מֵחֲמִשִּׁים מַכּוֹת (איוב יט, כא). פירוש בתוך ביתו שיש לו אשה ובנים ומבקשים לחם ואין דצערו מרובה מאד אבל אם עדיין אין לו אשה ובנים לא אכפת לו כל כך משום עצמו בלבד. ואומרו יוֹתֵר מֵחֲמִשִּׁים מַכּוֹת לכן כתיב (איוב לח, א) וַיַּעַן הֳ' אֶת אִיּוֹב מִנ הַסְּעָרָה בנו"ן פתוחה שמספרה חמשים כי היה גופו סעור בחמשים וכן אותיות 'עוני' הוא ו"י על נו"ן.
ומה שאמר כִּי עַל זֶה בָּחַרְתָּ מֵעֹנִי (איוב לו, כא) צריך להבין היכן נמצא שבחר ביסורין יותר מעוני? ובילקוט הביא מדרש תנחומא פרשת משפטים וזה לשונו: אמרו רבותינו כל היסורין לצד אחד והעניות לצד אחד בשעה שבא השטן לקטרג על איוב כמה דאת אמר וַיַּעַן אִיּוֹב [הַשָּׂטָן] אֶת הֳ' וַיֹּאמַר הַחִנָּם יָרֵא אִיּוֹב (איוב א, ט) אמר לו הקדוש ברוך הוא לאיוב: מה אתה רוצה עניות או יסורין? אמר לו מקבל כל יסורין שבעולם ולא עניות! מיד וַיֵּצֵא הַשָּׂטָן מֵאֵת פְּנֵי הֳ' וַיַּךְ אֶת אִיּוֹב בִּשְׁחִין רָע מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד קָדְקֳדוֹ (איוב ב, ז) התחיל צווח וכו' אמר לו אליהוא מה אתה עומד ועונה הלא אתה הוא שבחרת בנגעים יותר מהעניות שנאמר הִשָּׁמֶר אַל תֵּפֶן אֶל אָוֶן כִּי עַל זֶה בָּחַרְתָּ מֵעֹנִי (איוב לו, כא) עד כאן לשונו עיין שם.