פרשנות מצטטת על איוב ג:טז

עוללים. אף במעי אמן יקראו עוללים כמו כעוללים לא ראו אור (איוב ג׳:ט״ז):

אֲבָל הַמְקַיְּמוֹ וְאֵינוֹ בָּא לִידֵי חֲרָטָה וְאֵינוֹ נִשְׁאָל עָלָיו, סוֹפוֹ מוֹכִיחַ שֶׁמִּתּוֹךְ יִשּׁוּב הַדַּעַת נָדַר, וְחָשְׁדָה אוֹתוֹ הַתּוֹרָה שֶׁרוּם לְבָבוֹ הֱבִיאוֹ לִידֵי מִדָּה זוֹ שֶׁלָּקַח אֶת עַצְמוֹ לְצַד אַחֵר, עַל כֵּן הוּא דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הִקְרִיב עָלֶיהָ, כִּי הַקִּיּוּם הוּא גְּמַר דַּעְתּוֹ, כְּמוֹ שֶׁהַהַקְרָבָה תַּכְלִית בִּנְיַן הַבָּמָה. וְזֶהוּ שֶׁמַּסִּיק שָׁם (נדרים כב): אָמַר שְׁמוּאֵל: כָּל הַנּוֹדֵר נִקְרָא רָשָׁע. מַאי קְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג כג): ״וְכִי תֶחְדַּל לִנְדֹּר לֹא יִהְיֶה בְךָ חֵטְא״. וְיַלְפִינַן חֲדָלָה חֲדָלָה, כְּתִיב: ״וְכִי תֶחְדַּל״, וּכְתִיב הָתָם (איוב ג טז): ״שָׁם רְשָׁעִים חָדְלוּ רֹגֶז״. וְנִרְאֶה לוֹמַר דּוֹן מִנַּהּ וּמִנַּהּ, מַה לְּהַלָּן בַּחֲדָלַת הָרֹגֶז מִשְׁתָּעֵי, אַף כָּאן בַּחֲדָלַת הָרֹגֶז. כִּי אֵינוֹ נִקְרָא רָשָׁע כִּי אִם בְּאֹפֶן זֶה, שֶׁכְּבָר חָדַל רָגְזוֹ וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא עוֹמֵד בְּנִדְרוֹ וְאֵינוֹ נִשְׁאָל עָלָיו, אִגְּלַאי מִלְּתָא לְמַפְרֵעַ שֶׁלֹּא מִתּוֹךְ כַּעַס נָדַר, כִּי כְּבָר נִשְׁתַּהָה כְּשִׁעוּר זְמַן חֲדָלַת הָרֹגֶז. וְעַל זֶה אָמַר: ״שָׁם רְשָׁעִים״, רְצוֹנוֹ לוֹמַר הוּא נִקְרָא רָשָׁע כְּשֶׁחָדַל הָרֹגֶז וְאֵינוֹ נִשְׁאָל עָלָיו, וְאִם כֵּן וַדַּאי מִתּוֹךְ יִשּׁוּב הַדַּעַת נָדַר כְּדֵי לִבְנוֹת בָּמָה לְעַצְמוֹ, עַל כֵּן הַמְקַיְּמוֹ נִקְרָא רָשָׁע כִּי דֶּרֶךְ גֵּאָה וְגָאוֹן לוֹ. וַאֲנִי מוֹסִיף עוֹד גְּזֵרָה שָׁוָה, לִילַף חֲדָלָה זוֹ מִן ״חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב״, מַה לְּהַלָּן בָּמָה אַף כָּאן בָּמָה. וְזֶה שֶׁאָמַר כָּאן: ״אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה׳״, כְּשֶׁהוּא אִישׁ בְּנִדְרוֹ וְשָׁפוּי בְּדַעְתּוֹ וּמִתּוֹךְ יִשּׁוּב הַדַּעַת נָדַר, עָלָיו אָמַר דֶּרֶךְ הוֹדָעָה: ״כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה״, כִּי אֵין סוֹפוֹ לָבֹא לִידֵי חֲרָטָה. אֲבָל הַנּוֹדֵר מִתּוֹךְ כַּעַס, הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה, כִּי סוֹפוֹ לִהְיוֹת נִשְׁאָל עָלָיו כְּשֹׁךְ חֲמָתוֹ. וְאוֹמֵר ״נֶדֶר לַה׳״ לְמַעֵט שֶׁלֹּא יִדֹּר לְשׁוּם יוּהֲרָא לִבְנוֹת בָּמָה לְעַצְמוֹ, אֶלָּא לְשֵׁם ה׳ יִדֹּר.

לא ראה האור. כמ"ש איוב ג' ט"ז כנפל טמון לא אהיה כעוללים לא ראו אור שלא נקרא עדיין נפש בפני עצמו:

ועתה לא ראו אור. בסוף דבריו אל אליהוא חזר לקנתר אותן שלשת ריעי איוב על לא מצאו מענה ואמר ועתה שלשת ריעיך אלה שהיה להם להשיבך כל דברים אלו שאמרתי לך, לא ראו אור נעשו המה כנפלים אשר לא ראו חכמה: