פרשנות מצטטת על במדבר יב:טז

אלה מסעי. לָמָּה נִכְתְּבוּ הַמַּסָּעוֹת הַלָּלוּ? לְהוֹדִיעַ חֲסָדָיו שֶׁל מָקוֹם, שֶׁאַעַ"פִּ שֶׁגָּזַר עֲלֵיהֶם לְטַלְטְלַם וְלַהֲנִיעָם בַּמִּדְבָּר, לֹא תֹאמַר שֶׁהָיוּ נָעִים וּמְטֻלְטָלִים מִמַּסָּע לְמַסָּע כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה וְלֹא הָיְתָה לָהֶם מְנוּחָה, שֶׁהֲרֵי אֵין כָּאן אֶלָּא אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם מַסָּעוֹת, צֵא מֵהֶם י"ד שֶׁכֻּלָּם הָיוּ בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה קֹדֶם גְּזֵרָה, מִשֶּׁנָּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס עַד שֶׁבָּאוּ לְרִתְמָה שֶׁמִּשָּׁם נִשְׁתַּלְּחוּ מְרַגְּלִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאַחַר נָסְעוּ הָעָם מֵחֲצֵרוֹת" וְגוֹ' (במדבר י"ב), "שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים" וְגוֹ' (שם י"ג), וְכָאן (פסוק י"ח) הוּא אוֹמֵר "וַיִּסְעוּ מֵחֲצֵרֹת וַיַּחֲנוּ בְּרִתְמָה", לָמַדְתָּ שֶׁהִיא בְמִדְבַּר פָּארָן; וְעוֹד הוֹצֵא מִשָּׁם ח' מַסָּעוֹת שֶׁהָיוּ לְאַחַר מִיתַת אַהֲרֹן — מֵהֹר הָהָר עַד עַרְבוֹת מוֹאָב — בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים, נִמְצָא שֶׁכָּל שְׁמוֹנֶה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה לֹא נָסְעוּ אֶלָּא עֶשְׂרִים מַסָּעוֹת, זֶה מִיסוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה. וְרַבִּי תַנְחוּמָא דָרַשׁ בּוֹ דְּרָשָׁה אַחֶרֶת: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה בְנוֹ חוֹלֶה וְהוֹלִיכוֹ לְמָקוֹם רָחוֹק לְרַפֹּאתוֹ, כֵּיוָן שֶׁהָיוּ חוֹזְרִין הִתְחִיל אָבִיו מוֹנֶה כָל הַמַּסָּעוֹת, אָמַר לוֹ, כָּאן יָשַׁנְנוּ, כָּאן הוֹקַרְנוּ, כָּאן חָשַׁשְׁתָּ אֶת רֹאשְׁךָ וְכוּ':

בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל. לְשׁוֹן ״בֵּין וּבֵין״ אֵין לוֹ שַׁחַר וְיִשּׁוּב כְּלָל לְפֵרוּשׁ רַשִׁ״י, וְעוֹד קָשֶׁה לָמָּה לֹא הִזְכִּיר לְפָחוֹת בְּרֶמֶז עִנְיַן מֵי מְרִיבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קו לב): ״וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם״. אִם כֵּן הֵם הָיוּ מַקְצִיפִים לַה׳, וְלָמָּה לֹא זְכָרוֹ מֹשֶׁה בִּכְלַל כָּל הַכְּעָסִים שֶׁהִכְעִיסוּ? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁרָמַז לָהֶם בִּלְשׁוֹן ״בֵּין וּבֵין״, כִּי בְּפָארָן הָיָה מַעֲשֵׂה הַמְרַגְּלִים, וְתֹפֶל עִנְיָנוֹ שֶׁתָּפְלוּ עַל הַמָּן וְאָמְרוּ: ״וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל״ (במדבר כא ה). וּבֵינֵי בֵינֵי קָרָה עִנְיַן מֵי מְרִיבָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁמַּחֲלֹקֶת שֶׁל קֹרַח נִכְתַּב אַחַר מַעֲשֵׂה מְרַגְּלִים, מִכָּל מָקוֹם קָדַם לוֹ, שֶׁהֲרֵי רַשִׁ״י פֵּרֵשׁ ״וַחֲצֵרוֹת״, זֶה מַחֲלֹקֶת שֶׁל קֹרַח שֶׁהָיָה בַּחֲצֵרוֹת, וּכְתִיב (שם יב טז): ״וַיִּסְעוּ מֵחֲצֵרוֹת וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר פָּארָן״, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְּחוּ הַמְרַגְּלִים, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁבֵּין מַעֲשֵׂה מְרַגְּלִים שֶׁבְּפָארָן וּבֵין מַעֲשֵׂה תֹּפֶל לֹא הָיָה בְּיָדָם כִּי אִם מַה שֶּׁהִקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה, כְּאִלּוּ אָמַר: זִכְרוּ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעֲשִׂיתֶם בֵּין שְׁנֵי גְּבוּלִים אֵלּוּ. וְזֶהוּ רֶמֶז תּוֹךְ רֶמֶז, לְפִי שֶׁגַּם מֹשֶׁה חָטָא בָּזֶה, וְהָיָה מִתְיָרֵא פֶּן יֹאמְרוּ לוֹ: טוֹל קוֹרָה כוּ׳, עַל כֵּן הִבְלִיעַ חֵטְא זֶה בַּקּוֹדֵם וּבַמְּאֻחָר, כִּי מֵהֶם לָקַח רְאָיָה שֶׁהֵמָּה הָיוּ סִבָּה, וְעִקַּר הַחֵטְא תָּלוּי בָּכֶם, כִּי רְאוּ מַה שֶּׁעֲשִׂיתֶם בְּפָארָן שֶׁאֲמַרְתֶּם ״נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה״ (שם יד ד), וְכֵן בְּתֹפֶל אֲמַרְתֶּם: ״לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם״ (שם כא ה). וְכֵן בְּמֵי מְרִיבָה אֲמַרְתֶּם: ״וְלָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם״ (שם כ ה). מִזֶּה רְאָיָה שֶׁכָּל עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה בְּכַיּוֹצֵא בָּהּ, וְהַקּוֹדֵם וְהַמְאֻחָר מוֹרֶה שֶׁגַּם חֵטְא זֶה שֶׁנַּעֲשָׂה בֵּינֵי בֵּינֵי יֵשׁ לִתְלוֹת בָּכֶם וְלֹא בִּי.

במחלקותו של קרח כו'. כאן משמע דמחלקותו של קרח היתה קודם שילוח מרגלים, דהא כתיב (במדבר יב טז) ויסעו מחצרות ויחנו במדבר פארן, וכתיב אח"כ שלח לך אנשים, ומדכתיב כאן וחצרות ופי' רש"י מחלקתו של קרח, ש"מ מקודם שבאו מדבר פארן כבר היה מחלקותו של קרח בחצרות. ועיין בפרשת קרח (שם טז ד) על פסוק וישמע משה וגו':