וַיְהִ֣י אַבְרָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְתֵ֣שַׁע שָׁנִ֑ים וַיֵּרָ֨א יְהוָ֜ה אֶל־אַבְרָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֲנִי־אֵ֣ל שַׁדַּ֔י הִתְהַלֵּ֥ךְ לְפָנַ֖י וֶהְיֵ֥ה תָמִֽים׃
עץ יוסף
אחת היא יונתי תמתי אחת זה אברהם. רצה לומר שאמר הקדוש ברוך הוא שאף על פי שיש לי מלכות ופלגשים ועלמות אחת היא יונתי זה אברהם שהיה אחד להקדוש ברוך הוא ודבק להקדוש ברוך הוא כיונה שהיא משמרת את בן זוגה ונתדבקה בה ולא באחרת, תמתי שנתנסה בעשרה נסיונות ונמצא תמים בעולם וכמו שכתוב (בראשית יז, א) התהלך לפני והיה תמים:
אבן עזרא
ויקרא. מצאנו ברית יחיד בעבור שני דברים גם יתכן להיות מצוה אחת בעבור דברים רבים כמצות העולה והקרבן כי בתת כל חלק בעתו ימלט החלק שיש לו חלק לעולם הבא על כן פירוש לכפר לתת כופר והעד מתחלת כי תשא על כן כתיב פן יפגענו בדבר גם יש בעולות סודות לעתידות גם יתבונן מכל קרבן סוד התולדות והחטאות והמצות להחיות מורי התורה. וטעם ויקרא אל משה אחר ולא יכול משה שהכבוד קראו מאהל מועד שיבוא שם ושם ידבר עמו והכבוד לפנים מהפרכת ושם היה משה נכנס כי כן כתוב וזה טעם ותמונת ה׳ יביט. וטעם להזכיר הקרבנות קודם המצות כי השכינה תשוב אל מקומה אם לא ישמרו תורת העולה וכן היה וחלילה חלילה להצטרך לעולה וכן כתוב אם ארעב לא אומר לך רק יש לו סוד:
אור החיים
וַיֵּרָא אֵלָיו ה׳. יֵשׁ לָדַעַת לָמָּה שִׁנָּה הַכָּתוּב לְהַקְדִּים הָרוֹאֶה קֹדֶם הַנִּרְאֶה שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר בּוֹ, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״וַיֵּרָא ה׳ אֵלָיו״, וּכְמוֹ כֵן מָצִינוּ שֶׁדִּבֵּר בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת הַקּוֹדְמוֹת (בראשית י״ב:ז׳) ״וַיֵּרָא ה׳ אֶל אַבְרָם וְגוֹ׳ לְזַרְעֲךָ״ וְגוֹ׳, ״וַיֵּרָא ה׳ אֶל וְגוֹ׳ אֲנִי אֵל שַׁדַּי״ (בראשית י״ז:א׳).