פרשנות מצטטת על יהושע ט:א

אל ארץ זבת חלב ודבש אל מקום הכנעני והחתי יזכיר בכאן ששה עממים ויניח השביעי, אולי לא היתה ארצו זבת חלב ודבש כאלה. וכן בפסוק כי ילך מלאכי לפניך (שמות כ״ג:כ״ג) הזכיר אלה הששה. ואולי הוא רמז שאלו כבשו תחלה, כי הם אשר נתקבצו על יהושע ויתנם ה' בידו (יהושע ט' א' ב'). ורבותינו אמרו הגרגשי פינה (ירושלמי שביעית פ"ו ה"א), ולכך לא נזכר עם הנכרתים שנאמר בהן והכחדתיו (להלן שם). וכן בכאן ירמוז אל הנלחמים שכבשו. ועוד אדבר על זה בע"ה (רמב"ן על שמות כ״ג:כ״ה):
וטעם זבת חלב ודבש כי שבח תחלה את הארץ שהיא טובה, לומר שהאויר טוב ויפה לבני אדם וכל טוב ימצא בה, ושהיא רחבה, שיעמדו בה כל ישראל במרחב או טעם רחבה שיש בה רחבות, שפלה ועמק ומישור גדולים וקטנים ואין רובה הרים וגאיות וחזר ושבח אותה שהיא ארץ מקנה שיש בה מרעה טוב, והמים יפים, ויגדל החלב בבהמות, כי אין הבהמות בריאות וטובות ומרבות החלב רק באויר טוב ועשב רב ומים טובים. ובעבור שימצא זה באחו ובמרום הרים אין הפירות שם שמנים ויפים מאד, אמר כי היא עוד שמינה שפירותיה שמנים ומתוקים עד שתזוב כולה בדבש מהם. והנה שבח אותה על כל טוב ה', על דגן ועל תרוש ועל יצהר ועל בני צאן ובקר. וזהו צבי היא לכל הארצות (יחזקאל כ ו):
וטעם אל מקום הכנעני שלא אמר אל ארץ הכנעני כאשר יאמר בשאר כל המקומות (להלן י"ז), לרמוז שיירשו אותם ויכריתום וישבו במקומם, לא שיהיו יושבים בקרבם כאבותם:

[נא] וההבדל בין חוף ים, ובין חוף אניות, כי כל שפת הים יקרא חוף הים, כדכתיב "ויהי כשמוע כל המלכים אשר בעבר הירדן בהר ובשפלה ובכל חוף הים הגדול" (יהושע ט, א) אבל חוף אניות לא יקרא כ"א הנמל, וכ"כ בעל הפרחון שרש "חפף" "חוף הים הוא שפת הים מקום שיחופו בו גלי הים תמיד, פי' לשון גרר כדתנן "לא יחוף הנזיר את ראשו באדמה" (ביצה לה ב) "אשה לא תחוף אלא בחמין" וכו' (נדה סו ב) וכן כל חוף הים שבמקרא, הוא מקום שיד הים חופפת על ידי גלים אבל חוף אניות בלבד הוא משונה מהן, והוא הנמל שמסתוככין בו הספינות מזעפו של ים, לכן שני מינים הם", וכן פי' הרשב"ם:

לרבות מסייעיהן. דורש את כל הגוים כל לרבות שירצו לעזור אותם אף הם. יפלו. וכמו שמצאנו (יהושע ט׳:א׳) ויהי כשמוע כל המלכים כו׳ וכולם נפלו בחרב יהושע: