וָאֶרְאֶ֗ה וְהִנֵּ֨ה אַרְבָּעָ֣ה אוֹפַנִּים֮ אֵ֣צֶל הַכְּרוּבִים֒ אוֹפַ֣ן אֶחָ֗ד אֵ֚צֶל הַכְּר֣וּב אֶחָ֔ד וְאוֹפַ֣ן אֶחָ֔ד אֵ֖צֶל הַכְּר֣וּב אֶחָ֑ד וּמַרְאֵה֙ הָא֣וֹפַנִּ֔ים כְּעֵ֖ין אֶ֥בֶן תַּרְשִֽׁישׁ׃
אברבנאל
המקום הרביעי שהעיר הרב שמה דרושו זה הוא בח"ג פ"ד אמר שם ז"ל. הנה אמרו באופנים שהם כעין תרשיש, הנה באר לך בספור השני ואמר, ומראה האופנים כעין אבן תרשיש (יחזקאל י' ט') ותרגם יונתן ב"ע כעין אבן טבא, והנה ידעת שבזה הלשון בעצמו תרגם אונקלוס כמעשה לבנת הספיר ואמר כעובד אבן טבא, א"כ אין הפרש בין אומרו כעין אבן תרשיש ובין אומרו כמעשה לבנת הספיר והבן זה ע"כ לשונו. ודעת הרב בזה שבמרכבה באו שלשה חלקים, החלוק היותר מעולה הוא וארא כעין החשמל, ואמר שזה נאמר על עולם השכלים הנבדלים. והשני הוא וארא והנה ארבע חיות, ואמר שאמרו על עולם הגלגלים. והשלישי וארא והנה ארבע אופנים, ואמר שאמרו על ארבע היסודות. ולהיותם משותפים בחמרם ומתחלפים והפכיים בצורותיהם, אמר עליהם והנה אופן אחד בארץ (שם א' ט"ו) שהוא החמר הראשון המשותף לארבעת האופנים, ומאשר שהתבאר לרב האופנים הם היסודות, והאופן האחד הוא החמר הראשון, והנביא אמר שהוא כעין תרשיש, ותרגם יונתן כעין אבן טבא דומה לתרגום לבנת הספיר, א"כ לבנת הספיר הוא כמו עין תרשיש הנאמר באופן האחד אשר בארץ, והיותו בארץ יורה על ששניהם נאמר על החמר הראשון, וזו היא ראיה עצומה אצל הרב לפי שרשיו, ומזה כלו התבאר מה שהנחתם בדעת הרב בטעות האצילים. והפרקים האלה שהבאתי הם אשר העיר עליהם הרב בפ"ה ח"א אשר אני עתה בביאורו כמה שכתב הנה יתבאר בקצת פרקי זה המאמר. ואני הנה חברתי מאמר בזה קראתיו עטרת זקנים, ושם ביארתי דעת הרב והקשיתי עליו מפשט הכתובים ופירשתי אותם באופן אחר, ואינו מענין הביאור הזה, כי אם ידיעת כוונת הרב מענין האצילים, שאם זה קרה להם עם מעלתם כ"ש שיקרה להורסים בעיון שאינם במעלתם, שלכן צריך לכל אחד שיתעסק בהשלמת ההצעות והבנת ההקדמות, כדי שלא יטעו בהשגתם: