וְיַד־יְהוָה֩ הָיְתָ֨ה אֵלַ֜י בָּעֶ֗רֶב לִפְנֵי֙ בּ֣וֹא הַפָּלִ֔יט וַיִּפְתַּ֣ח אֶת־פִּ֔י עַד־בּ֥וֹא אֵלַ֖י בַּבֹּ֑קֶר וַיִּפָּ֣תַח פִּ֔י וְלֹ֥א נֶאֱלַ֖מְתִּי עֽוֹד׃ (פ)
מנחת שי
עד בא השמש. במסורה גדולה (יחזקאל ל״ג:כ״ב) י"ד בוא מלא בקריאה ומני כולהו התם במסורת חמשה באורייתא ותשעה בנביאים ובהנהו דאורייתא חשיב אם חבל תחבל שלמת רעך עד בוא השמש. ובר מן כולהו איכא עד בא השמש דוידי משה כבדים פליגא על דין. וכן כתב בעל מנחת כהן בפרשת חיי שרה זה לשונו. בוא ברוך ה'. ה' מלאים וסימן דין. עד בוא יוסף ותנח בגדו אצלה עד בוא. עד בוא תבואתה. אם חבל תחבל שלמת רעיך עד בוא השמש עכ"ל. ואולם במסורה מלכים ב' ט"ז וישעיה ב' ויחזקאל ל"ג נמסר י"ג מלא ולא חשבי בהדייהו עד בוא השמש דמשפטים ולא דבשלח מכלל שהם חסרים וכן בכל הספרים שניהם חסרים וכן כתב המכריע לפני חכמים הרמ"ה ז"ל. ראה דבריו טובים ונכוחים בא אתה וכל ביתך חסר וא"ו כתיב וכל בא בלישנא דביאה חסר וא"ו ומלא אל"ף כתיב בר מן ד' שהם מלא וא"ו ומלא אל"ף וסימן בוא ברוך ה'. עד בוא אדוניו אל ביתו. עד בוא יוסף בצהרים. עד בוא תבואתה עכ"ל. עוד ראיתי חילופים אחרים במסורה זו בין מסורת בדפוס לכ"י ובדפוס נמסר בכלל המלאים לבלתי בוא בגוים (יהושע כ״ג:ז׳) כל אשר ידבר בוא יבוא (שמואל א ט׳:ו׳) ובמסורה כ"י לא נמנו שום אחד משנים אלו. ובחילופים נמסר ויהי לעת בוא השמש (יהושע י׳:כ״ז) השמש יהפך לחשך וגו' לפני בוא יום ה' (יואל ג׳:ד׳) ובכה"ג אמור רבנן זיל בתר רובא: