וְחַלּוֹנִ֨ים ל֤וֹ ולאילמו [וּלְאֵֽילַמָּיו֙] סָבִ֣יב ׀ סָבִ֔יב כְּהַחֲלֹּנ֖וֹת הָאֵ֑לֶּה חֲמִשִּׁ֤ים אַמָּה֙ אֹ֔רֶךְ וְרֹ֕חַב חָמֵ֥שׁ וְעֶשְׂרִ֖ים אַמָּֽה׃
רבנו בחיי
ודע כי החלונות שהיו בבהמ"ק היו צרות מבפנים ורחבות מבחוץ וזהו שדרשו רז"ל דרך העולם כשאדם בונה בית עושה לו חלונות צרות מבחוץ ורחבות מבפנים כדי שיהא האור נכנס מבחוץ ומאיר מבפנים, אבל שלמה לא עשה כן, בנה בהמ"ק ועשה שם חלונות צרות מבפנים ורחבות מבחוץ כדי שיהא האור יוצא מבהמ"ק ומאיר לחוץ, להודיעך שכולו אור ואינו צריך לאורה, וזהו שכתוב (מלכים א ו׳:ד׳) ויעש לבית חלוני שקופים אטומים, פירוש שקופים פתוחים לצד חוץ, אטומים סתומים לצד פנים, כלומר קצרים. ומזה אמר הכתוב ביחזקאל (מ) וחלונים לו ולאלמיו סביב סביב כהחלונות האלה, לא אמר כחלונות אלא כהחלונות בתוספת ה"א, לרמוז כי חלונות המקדש היו בדמיון צורת ה"א שהיא צרה מבפנים ורחבה מבחוץ כדי שתצא האורה משם לחוץ. ועוד דרשו רז"ל כהחלונות, כחלונות לא נאמר אלא כהחלונות לשון כהה, כלומר חלונות כהות שהיו צרות מצד פנים ורחבות מבחוץ לצד חיצון של מזרח, ועל כן נקרא בהמ"ק אריאל (ישעיה כט) מלשון אריה, מה אריה צר מאחוריו ורחב מלפניו כך חלונות המקדש. ופרשה זו למדה שלש ענינים, האחד שיהיו פני הנרות מכוונות כלפי האמצעי הוא נר מערבי, והשני שתהיה המנורה זהב לכתחלה, אבל אם עשאה של שאר מיני מתכות כשרה ובלבד שלא יוסיף ולא יגרע בנרות, שצריך שיהיו שבעה לא פחות ולא יותר, והשלישי שתהיה מקשה כלומר כולה אחדות מחתיכה אחת, ולכך חזר וכתב מקשה היא, לבאר כי מקשה מעכב אבל הזהב אינו מעכב.
פירוש מהרז״ו
וכן לאלמות וגו' כהחלונות. עירוב מקראות יש כאן שהפסוק וחלונות אטומות אל התאים ואל איליהמה לפנימה לשער סביב סביב וכן לאילמות וחלונות סביב סביב הוא ביחזקאל מ' פסוק ט"ז ופי' שהחלונות של התאים היו אטומות וכמו שהיו בתאים כן באילמות ופסוק כהחלונות האלה הוא שם פסוק כ"ה אצל שער הדרום ואמר כהחלונות בה"א הידיעה ואם הכוונה על מ"ש בפסוק ט"ז הנ"ל שהחלונות של איליו ואילמיו שבשער הדרום היו דומים לחלונות של התאים שהיו אטומות היה די שיאמר כחלונות האלה ומ"ש כהחלונות לדרוש על החלונות המפורשים בביהמ"ק שהיו שקופים מבחוץ ואטומים מבפנים כמ"ש לעיל סי' ב' מפסוק ויעש לבית חלוני שקופים אטומים וא"כ מ"ש בפסוק ט"ז וחלונות אטומות פי' ג"כ שקופים אטומים לא אטומים לבד וע"כ דרש המדרש שהיו רחבות מבחוץ ואטומות מבפנים ואם כפי מה שכתוב אטומים מנין לו שהיו רחבות מבחוץ ועל כן הביא פסוק ט"ז לכאן לדרוש מדה י"ב שפשטות הכתוב מורה במ"ש כהחלונות האלה שבא ללמוד ולדמות חלוני שער הדרום לחלונות התאים שהיו אטומות הרי שחלונות התאים בא ללמד על אטומים ונמצא למד שהיו שקופים ג"כ ממ"ש כהחלונות בה"א הידיעה שכתוב אצל בית שבנה שלמה ויעש לבית חלוני שקופים אטומים וגם שם נדרש ע"פ מדת בא ללמד שהיו שקופים אטומים ונמצא למד שהיו אטומות אל התאים לפנימה מדה י"ב מכאן למדנו שהיו אטומות כלפי פנים ורחבות כלפי חוץ ועי' בהגהת רד"ל בשם הערוך וכן פירש רש"י ביחזקאל מ' ועי' ב"ר פר' ג' ס.' ד' וש"נ. ואם כדברי הערוך ורש"י לבד מאין דרשו על רחבות מבחוץ ורמז כהות מבואר בת"י אטומים אלא בהכרח כדרשת המדרש: