פרשנות מצטטת על ירמיהו לב:ב

מסרה ואז ד׳. המול לו כל זכר ואז יקרב לעשותו. ואז ירצו את עונם (ויקרא כ״ו:מ״א). אז תצליח את דרכיך ואז השכיל (יהושע י״א). ואז חיל מלך בבל וגירמיהו ל״ב:ב׳ ל״ב). וסימנם בקורבנא אתרעי יומא למלכא. פי׳ שיום ח׳ של המילה נבחר שדוחים את השבת בשבילה. וזהו דאז יקרב לעשותו ברית מילה. ואז ירצו את עונם כי יש לו חלק גדול לכפר על נפש האדם. ובפרט על חטא הקדום של אדם הראשון. או ירצה במלת ירצו את עונם. ר״ל שברית מילה ירצץ העון ויסיר תאות המשגל וחמומו ויצליח את דרכיו וישכיל בתורה ובכל אשר יפנה. אמנם המונע ברית מילה בזמנה הראוי בלי סבה ואז חיל מלך בבל. ר״ל בלבולים יהיו שענשו כרת ונידון בגיהנם. ואז חיל מלך בבל עולה בגי׳ כמנין האד״ם לגיהנ״ם שעולה ק״ץ עם התיבות. ואז חיל וגו׳ עם התיבות ק״ץ. וז״ש הסימן בקורבנא יתרעי יומא למלכא. ר״ל יום הח׳ רצוי ונבחר לפניו ית׳ כקרבן הנעשה כהלכתו:

א"ר י"ח שנה. בשוח"ט מז' ע"ט א"ר לוי וכ"ה במדרש קהלת פ' זה ומ"ש י"ח שנה כמ"ש ירמיה ריש ל"ב שבשנה י"ח לנ"נ כתוב ואז חיל מלך בבל צרים על ירושלים וכל הי"ח שנה היתה ב"ק מכרזת בפלטין שלו והב"ק הוא דומה לקול יונה כמ"ש ריש ברכות מנהמת כיונה וזהו לקול הצפור והי"ח שנה התחילו בשנה ד' ליהויקים שמלך י"א שנה וכן צדקיהו י"א שנה הרי כ"ב שנה ושנת ד' ליהויקים היא השנה הראשונה לנ"נ כמ"ש מפורש ירמיה ריש כ"ה משנת ד' ליהויקים עד שנת יו"ד לצדקיה הרי י"ח שנה ועכ"ז צ"ע מנין לו שהיה הב"ק קורא ויתכן שעל שירמיה היה מתנבא על נ"נ וכתיב כי עוף השמים יוליך את הקול והגיעו תמיד לאזניו קול נבואת ירמיה:

ברוך ד' אלהי שם. חייבין אנו להוסיף תודות לשם שהוא אלהי שם והוא ישים כנען עבד לו ולשם והטעם שיכריחנו לעבוד את שם, כי מלת למו כמו להם והוי"ו נוסף כוי"ו תביאמו (שמות טו יז), לכן בחסרון ה"א ובלא וי"ו לא ימצא והזכיר עם שם, השם הנכבד והנורא בעבור כבוד שם, ואין יפת כמוהו, ואמר הגאון כי תחסר מלת אבי, והיה ראוי להיותו ארור אבי כנען, אמר כי כמוהו "לעיני חנמאל דודי" (ירמי' לב ב) שהוא בן דודו ויתכן שהיה גדול מירמיה בשנים, והיה קורא אותו בשם אביו בעבור כבוד האב וכן אשת אחי האב קראה הכתוב "דודתך" (ויקרא יח יד) וזה אבי כנען איננו כן