וַיֹּאמְר֞וּ אֶֽל־יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֗יא תִּפָּל־נָ֤א תְחִנָּתֵ֙נוּ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְהִתְפַּלֵּ֤ל בַּעֲדֵ֙נוּ֙ אֶל־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּעַ֖ד כָּל־הַשְּׁאֵרִ֣ית הַזֹּ֑את כִּֽי־נִשְׁאַ֤רְנוּ מְעַט֙ מֵֽהַרְבֵּ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר עֵינֶ֖יךָ רֹא֥וֹת אֹתָֽנוּ׃
רש"י
שריתיך. השארתיך ל' שארית וכן פתרו מנחם אבל דונש פתר אותו ל' התרה ושריתיך כמו (דניאל ה׳:י״ב) משרי קטרין ופתרון שריתיך כן הוא שנאמר הנה פתחתיך היום מן האזיקים (לקמן מ) כלומר ביום אשר הקים ה' את דברו נאמר לו ועתה הנה פתחתיך היום מן האזיקים אשר על ידיך אם טוב בעיניך לבוא אתי בבלה, וגם ישראל בקשו ממנו שיתפלל בשבילם כאשר נאמר לו התפלל בעדינו אל ה' אלהינו כי נשארנו מעט מהרבה (לקמן מב):
רי"ף
דאמר ליה אי זרעתה חטי הוה מקיים בי ותגזר אומר ויקם לך נשתדפו כל שדותיו של מחכיר ולא אישתדוף רובא דבאגא מאי כיון דלא אישתדוף רובא דבאגא לא מנכי ליה או דילמא כיון דאשתדוף כולהו ארעתיה מצי אמר ליה משום ליתך דידך הוא מסתברא דאמר ליה אי משום ליתאי דידי הוא הוה משתייר לי פורתא כדכתיב (ירמיהו מ״ב:ב׳) כי נשארנו מעט מהרבה נשתדפו כל שדותיו של חוכר ואישתדוף רובא דבאגא מאי כיון דאשתדוף רובא דבאגא מנכי ליה או דילמא כיון דאשתדוף כולהו ארעתיה א"ל משום ליתך דידך הוא מסתברא דא"ל משום ליתך הוא ואמאי הכא נמי נימא ליה אי משום ליתאי הוא הוה משתייר לי פורתא כדכתיב כי נשארנו מעט מהרבה משום דא"ל מחכיר אי הוה חזית לאשתיורי לך הוה משתייר מן דנפשך