פרשנות מצטטת על ישעיהו א:ז

בציון. היובש הגדול המיבש את האדמה לעשותה ציה, וכן כפלגי מים בציון תכניע נסתר לנקבה, ומושך אחר. זרים זרם מים כמו כמהפכת זרים (לעיל א') ועיין מה שכתבתי שם. זמיר עריצים, שיר שלהם ושמחתם, או יל"פ מענין לא תזמור, יכניע חרבם הכורת גוים רבים :

שאו נס לאמר אל תלכו אל ערי המבצר שהם חלשים נגד האויב רק ציונה העיזו ואל תעמדו בדרך בערי מבצר הקטנים רק מהרו לציון שהיא מבצר נשגב ובית המקדש מלך, מבאר תכיפות הכרוזים האלה כי רעה אנכי מביא מצפון ושבר גדול אשר לא יוכל להלחם נגדו, כי (ז-ח) עלה אמנם יאמר הגם שכבר עלה האריה מסבכו לשום ארצך לשמה והגם שודאי עריך תצינה מאין יושב בכ"ז לא ע"ז תספדו ותילילו, רק על זאת ספדו והילילו יען כי לא שב חרון אף ה' ממנו, מציין כי האריה עלה מסבכו, כי בערים החרבות המלאים פגרי אדם ימצא שם האריה ויתר הטורפים לאכול את הפגרים ומצייר כי בעת נסע המשחית ממקומו עלה ג"כ האריה מסבכו, כאילו בכל מקום שידעו האריות וחיתו טרף כי נבוכדנצר הולך לשם הם נוסעים אחריו לאכול את החללים בערים החרבות כי יודעים שלא ישאיר תקומה לארץ אשר הוא הולך שמה, ואמר לשום ארצך לשמה ומוסיף עריך הפרטים ג"כ תצינה בדרך לא זו אף זו, כמ"ש בישעיה על פסוק ארצכם שממה ומוסיף עריכם שרופות אש:

וישתומם. מגזרת שממה (ישעיהו א' ז'), ורבי מנחם שהוציאו מגזרת שתום העין (במדבר כ"ד ג') לא אמר אמת, כי לא יכול אדם לאמור מן וישבור וישבורר, כפול הלמ"ד:

יאמר ה'. תמיד הוא אומר לכם כן כמו על פי ה' יחנו (במדבר ט כ), ד"א לכו נא ונוכחה מה כתוב למעלה ממנו חדלו הרע למדו היטב ואחר שתשובו אלי לכו ונוכחה יחד להודיעני עשינו מה שעלינו עשה מה שעליך ואני אומר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג וגו':