פרשנות מצטטת על ישעיהו ה:ח

הוי. לשון קריאה (כפירוש ראב"ע ורוזֶנְמִילֶר, וכמו שפירש רש"י למטה פסוק כ"ד), ואיננו לשון אוי (כדעת גיזניוס), כי אינו אלא תחלת התוכחה, והקדמה לעל מה תכו, ואינו מזכיר אחר זה מה יהיה האוי. והנה מלת אוי תבא אחריה על הרוב למ"ד: אוי לי, אוי לך, אוי לו, אוי לנו אוי להם, ולא כן מלת הוי, כגון הוי מגיעי בית (ישעיהו ה' ח'), הוי משכימי בבקר, הוי משכי העון, הוי האומרים, הוי חכמים, הוי גבורים, וכן כאן הוי גוי חוטא. ורק ירמיה ויחזקאל, הנביאים המאוחרים בזמן, אשר אין לשונם צחה כנביאים הראשונים, אמרו לפעמים הוי במקום אוי, הוי אל נבו (ירמיהו מ"ה א'), הוי עליהם (שם נ' כ"ז), הוי על הנביאים (יחזקאל י"ג ג'), הוי למתפרות כסתות (שם י"ג י"ח).

בלי מקום. שאיננו מלא כמו עד אפס מקום (ישעיהו ה' ח'), וכן מלאו קיא ומלאו צואה, והנה ממעל ומתחת:

עד אפס מקום. ישעיה ה' ח' ר"ל עד שלא יהיה להם מקום בארץ: