מְזָרֶ֣ה רְ֭שָׁעִים מֶ֣לֶךְ חָכָ֑ם וַיָּ֖שֶׁב עֲלֵיהֶ֣ם אוֹפָֽן׃
פירוש מהרז״ו
לכך נאמר וישובו המים. מה שעשו לנו במים והשיב גמולם בראשם וישובו המים. ומ"ש שישב הגלגל וכו' כמ"ש משלי כ' כ"ו מזרה רשעים מלך חכם וישב עליהם אופן שבאופן וגלגל שגלגלו השיב עליהם וכמ"ש פל"א ריש סי' י"ד:
חתם סופר
ובאולי י"ל עוד דלא רצה להביא מקרא דחפישת התרפים היה ע"מ לעבדם הפך הכונה בבדיקת חמץ להעביר גילולים מן הארץ וכה"ג כ' בט' או"ח דמוחק גי' הש"ס דיליף מנין עשרה מפסוק הבדלו מתוך עדה הרעה אלא גרס אתיא תוך תוך מויבואו אחי יוסף עשרה בתוך הבאים, דאין ללמוד דבר קדושה מעדה הרעה וה"נ אין ללמוד מחפשת לבן כנ"ל, וראה נא גם ראה כי בכונה הובאה ג' פסוקים האלו הנה דמרומז תחלת גלות מצרים בחפישת אחי יוסף וסוף גמר גאולה העתידה בפסוק אחפש ירושלים בנרות כי היא תהי' בניסן בב"א [כדאיתא במסכת ר"ה דף י' ע"ב בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל], וגאולת מצרים בפסוק נר אלקים וגם דלעיל מיני' כתוב [משלי כ' כ"ו] מזרה רשעים מלך חכם וישב עליהם אופן נר אלקים וכו' ופירוש רש"י ע"פ מה דאמרו חכז"ל דקאי אפרעה שהקב"ה מלך חכם יתברך מזרה רשעים והשיב עליהם אופן וינהגהו בכבדות נגד והכבד את לבו והסיר אופן מרכבותיו ע"ש ולפע"ד יובן המשך נר ה' נשמת אדם לזה, ובשגם שהרלב"ג פי' מלך חכם אהשכל מלכו של אדם בקרבו מזרה הרשעים דעות הנפסדות המונעים אותו מעבוד ה' יע"ש, ואומר בהקדים יישוב מדרש חז"ל בפסוק כבד לב פרעה מייתי משל לארי שגזר מיתה על החמור שמרד בו והשועל הי' שר הטבחים הוא אכל לב החמור בעת הותח לנתחים וכששאל הארי איה לבו השיב השועל לא הי' לו כ"א כבד דאל"כ לא הי' מורד בך ה"נ אמר הקב"ה כבד לב פרעה פי' שגם לבו הוא ככבד מש"ה אמר מי ה', עיין ברבה פ' וארא, והכונה הפשוטה בזה לפע"ד כי בכח נפש האדם ג' כוחות, הצומחת, ובזה משתתף להצמחי' ומשכנה בכבד, ורוח החיוני בלב והיא המתאוה, ומשתתף בזה עם הבהמה ג"כ, ונשמת אלקים בקרבו במוח והוא השכל המיוחד לאדם ובו נפרד מהבהמו' והוא השכל הנכבד המולך על הגוף להנהיגו והרמז מלך על כל בני שחץ (פסוק הוא במשלי) מ'ל'ך ר"ת ידוע מ'וח ל'ב כ'בד וש'ח'ץ' ר"ת ש'כל ח'יוני צ'ומחת וכאשר החמור לא הכיר מלכו הארי מה שדרך הבהמות להכיר ע"כ שב למדרגה פחותה והי' רק כצומח ולזה יפה אמר השועל שלבו הוא כבד פי' שנפל במדרגת הצומח המתואר בכבד, והנה כי כן פרעה שלא הכיר בוראו מאין, וניהג עצמו בתאות לבו, וגם פנה אחריו, הוא גם הוא ירד ממדרגת האדם ונפל לבהמיות ואין לו מוח משכן השכל כ"א לב וכבד וזהו כבד לב פרעה פי' שגדר פרעה הוא לב וכבד לא זולת והנה בסוף הכביד ה' לבו שלא ברצונו ונטלה ממנו תאותו ולא יכול להלוך אחריה שהי' רוצה לשלח ישראל ולא יכול הנה כי כן כבר נפל למדרגה יותר פחותה שלא פעל לבו פעולתו המיוחדת ונעשה ממש רק ככבד וזה אני הכבדתי את לבו פי' עשיתי מלבו כבד ע"ד המדרש הנ"ל: