פרשנות מצטטת על קהלת יא:ה

וע"ד השכל שלש עולמות חולפין על האדם, האחד כשהוא במעי אמו והוא הנקרא עולם היצירה, והוא תחלת הויתו ובו יכיר האדם נפלאות הבורא יתעלה וגודל מעשיו, הוא שעליו אמר דוד (תהילים קל״ט:ט״ו) אשר עושיתי בסתר רוקמתי בתחתיות ארץ, וכבר הזכיר למעלה מזה אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך, כי הוא מדבר בנפלאות החכמה ובנסתרים המתגלים והמתבארים מתוך תכונת היצירה. ומזה תקנו לנו אנשי כנסת הגדולה בתחלת ברכותינו שבכל יום, אשר יצר את האדם בחכמה, וחותם, ומפליא לעשות, ומזה הזכיר קהלת (קהלת י״א:ה׳) כאשר אינך יודע מה דרך הרוח כעצמים בבטן המלאה ככה לא תדע את מעשה האלהים אשר יעשה את הכל, יאמר כי כל מעשה האלהים הוא נסתר ונפלא, ויביא ראיה מן המורגש, והוא העובר במעי אמו שנקראו עצמים, והוא דבר נעלם נמשך אחר הנס איך הוא מתקיים בתוכו ומה הסבה שדוחה אותו לצאת משם, והמשיל זה לדרך הרוח לבאר כי הוא דבר נעלם כהעלמת דרך הרוח, וכשם שדרך הרוח והעצמים בבטן המלאה דברים נסתרים נעלמים כן כל מעשה האלהים נסתר ונעלם, כשל בו כח ההשגה, ועל עולם זה הזכיר (איוב י׳:י׳) זכר נא כי כחומר עשיתני וגו', הלא כחלב תתיכני וכגבינה תקפיאני עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תשוככני, והוא העולם שבו האדם עומד זמן קצוב תשעה חדשים והמאוחר יותר, ולפעמים רחוקים שנים עשר חדש, אין לו שם שכל ודעת ולא שום הכרח, ולרצונו היה עומד שם לעולם כי שם מזונותיו מצויים ממזון האם, וכאשר יפרד משם הוא אנוס ומוכרח, והוא מאמר החכמים ז"ל על כרחך אתה נוצר, ועל כן יבכה ויצטער בהולדו להורות כי העולם הזה הוא עולם הצער והמהומה. מאותו עולם היצירה נעתק אל העולם השני והוא העולם הזה, ויש לו בזה יתרון מעלה על העולם שבא ממנו, כי בעוה"ז כשם שגופו גדל כן יגדל שכלו ותרבה חכמתו עד שהוא מתחכם בתורה ובמצות, ועמם ישיג ידיעת ה' יתעלה, ואף בעוה"ז שיש לו יתרון בכל הכבוד הזה והמעלות האלה הוא עומד שם זמן קצוב, שנאמר (תהילים צ׳:י׳) ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה, וכאשר יפרד מן העוה"ז הוא אנוס ומוכרח, וזה מאמר החכמים ז"ל, על כרחך אתה חי ועל כרחך אתה מת, כי לרצונו היה עומד שם לעד לעולם. מן העולם הזה הוא נעתק אל העולם השלישי שהוא העולם הבא, שאין לו זמן קצוב ואין לתענוג הזוכה בו סוף ותכלית, בו ישולם לו שכר צדקותיו אשר עשה בעוה"ז.

שהייתי מעוברת. כמ"ש קהלת כעצמים בבטן המלאה:

ויברא אלהים את התנינים הגדולים הם ד' מחנות שהם מחוץ לשכינה (נ"ל דצ"ל וכנגדם) אמר לויתן זה יצרת לשחק בו ובראו הקב"ה לקלס אותו ולרוממו בדברי שירות ותושבחות זהו יצרת לשחק בו. ואת כל החיה הרומשת היא החי' המרובעת פנים פני אדם פני ארי' פני השור פני הכרוב ולכל פנים ד' פנים (ועיין בזוהר במדבר קי"ח ע"ב) וד' כנפים למעל' כנפיה' פרושו' הכנפיה' (נ"ל ופניהם) ומראיה' ומעשיהם כמראה אש. ומתוך אש אדומה אש שחורה וזהו שנאמר בקבלה (יחזקאל יו"ד) היא החי' אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה. ולכך אמר אשר שרצו המים למיניהם. וקראם בשם חיים (נלמהר"ם חי') כי הגופות נדבקות מכל (נלמהר"ם אבל) פניהם וכנפיהם פרודות לכל פנים (נ"ל כנפים) כאמור בקבלה לכך אמר אשר שרצו המים למיניהם (נ"ל ר"ל דקרא כל המרכבה שתחת אלהי השמים בשם תי' אחת בשביל שהגופות נדבקות וקראם לפעמים חיות לשון רבים וגם למיניהם בשביל שפניהם וכנפיהם פרודות וק"ל): ואת עוף כנף למינהו אלו המלאכים הנבראים בחמישי כי הם מדריגות מדריגות זה למטה מזה וזה למעלה מזה כי יש אש דוחה אש ואש אוכלת אש ומהם ממים ומהם מרוח וכפי סודם שליחותם והמשתלח לרחמים הוא ממים והמשתלח לדין הוא מאש ולכך אין מלאך משתלח לדין ולרחמים ויברך אותם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את המים בימים כד"א (קהלת יא) כעצמים בבטן המלאה. כי לא יצא (נ"ל יצאו) מים החכמה עד יום הששי כשאמר תוצא הארץ נפש חי' למינ' והמלאכי' האלה שנבראו ביום החמשי מתבטלים כהתבטל הניצוץ ע"ג גחלת אחר שאומרים שירת כי סבת (נ"ל סבתם) היא חצונה וכחם תשי' ובטל לעמוד לפני יוצרם ומתגלגלים וחוזרים פעם אחרת ואומרים שירה והולכים להם. וכפי הענין הזה נאמר חדשים לבקרים רבת אמונתך: על זה אין שלום עליך יש (נלמהר"ם אמר כולם אליך ישברון). לתת להם את אכלם בעתו ר"ל המשכתם