פרשנות מצטטת על תהילים קג:ה

ד בתהלים סימן ס״ה שומע תפלה עדי״ך כל בשר יבואו מלת עדיך אליך בחלוף אתוון וכן פי׳ המגיד שם והנה מלת עד פה עמ״נ בשרש ע״ד תהלים ק״ג ה׳ המשביע בטוב עדי״ך לד״ק ועיין בשרשי רד״ק ובמכלל ב״ן מלך שם עדי״ך פה וכן עדי״ו לבלום תהלים ל״ב יע״ש וע׳ רש״י חולין ק״ו ב׳ ד״ה בלם אומצא תהלים כו׳ עדיו לבלום של סוס היינו עדיו פה של סוס לבלום לחתוך הפה כי המתג והרסן עשוי לכך וע״ד תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה וטוב להבין ברמז מעט ולשוב עד שלא יבואו יסורים ח״ו ורש״י בתהלים פירש כפי׳ הב׳ יע״ש ובהגהות מכלל ב״ן מלך למהר״י אבנדאנה ז״ל י״א עדי״ך יופי וקישוט עדי כי הנפש כבוד הגוף וקישוטו יע״ש. ויראה כי אין צדיק שלא יחטא ותשובה מהני ואיזהו בע״ת באותו זמן ומקום כי בזקנה אין כחו כימי עלומיו והמשביע בטוב הנפש שתהא תשובה שלימה תתחדש כנשר כימי עלומיו ככחו אז כו׳ ותהא תשובה שלימה. ובמגיד תהלים ק״ג עדיך פה או קישוט או זקנה יהיה עדיך מלשון עדנה עמ״נ בשורש עדן. ורמז שומע תפלה כל בשר ביחד ושומע תפלה מהכל כי הפה שלנו שלו הוא יתברך הוא שם פה לאדם ע״ד ה׳ שפתי תפתח עדיך הוא שלך ולכן כל בשר יבואו יחד ויתפללו ואתה שומע עיין רד״ק שם ותבין באופן מה טוב ומה נעים שיהיה המלמד מבין ולומד עם התלמידים גירסא דינקותא תנ״ך ויהיה מבין ות״ח גדול. וע׳ תרגום תהלים ק״ג והראב״ע תמצא ג׳ פירושים עדיך יע״ש:

בסודם אל תבוא נפשי. אמר רב אהרן שפי' אל תבוא נפשי, כמו "ובא השמש" (קהלת א ה) והטעם שלא ארצה להיות חוץ מעצתם, והנה פירושו הפך הדבר, כי מה טעם לכלי המס, והלא אמר לשניהם "עכרתם אותי" (בראשית לד, ל), ובאמת כי הסתכן יעקב וביתו על ידם, לולי חתת אלהים הי' מסבבים להשחית הכל, וכן פי' ארור אפם, וברצונם עקרו שור ארור כי אפם עז, ואלה פירושים קרים, בסודם אל תבא נפשי, אמר ר' משה הכהן ז"ל, כי כבודי כמו נפשי, ורבים בס' תהלות כמוהו, ויפה פי', כי הטעם הוא כפול כדרך הנבואות, שאל אביך (דבר' לב ז) "מה אקוב" (במדבר כג ח), והנה בסודם כמו בקהלם, ותבא כמו תחד, ונפשי כמו כבודי ויאמר רבי יהודה בן בַלעַם הספרדי שטעה ר' משה כי כבוד הנפש הוא הגוף כמו עדי בצואר כטעם המשביע בטוב עדיך (תהלים קג ה) וראייתו "וכבודי לעפר ישכן סלה" (שם ז ו), ואני אומר שר יהודה טעה כי הנה הכתוב אומר למען יזמרך כבוד (תהלים ל יג) לכן שמח לבי ויגל כבודי (שם טז ט) אף בשרי שהוא הגוף, וזה כבודי לעפר הוא על דרך משל, שיכניע נפשו עד העפר שאין למטה הימנו, והנה אתן לו עד נאמן, והוא "דבקה לעפר נפשי" (שם קיט כה):

ועתה ישראל מה יי אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה. האי קרא רזין עילאין סתימאין אית ביה גושפנקא דשמא קדישא דאית בי' שרי בו' ומסיים בך' רזא דשמא גליפא וכן בתיבין כ"ו תיבין מנינא דשמא מפורש וכשתכה כ"ו פ' כ"ו הרי סוד (תהלים לד) רבות רעו"ת צדיק ומכלם יצילנו י"י רזא עילאה איכא הכא איתא בס' הפליאה שמות מפורשים הוא סוד תרע"ו לכן אחר י"ח ברכות שיש בשמונה עשרה כ"ו אזכרות אומרים רחום וחנון ר"חם ע"לי ו"קבל ת"חנוני אם כבנים רחם כאב על בנים אם כעבדים חנון קבל תחנוני ובר"ת נרמז רבות רעות צדיק ומכלם שם של י"י שעולה מנינו כ"ו פ' כ"ו מנין רעו"ת ובזה הפסוק ארז"ל נרמזו בק' אותיות ק' ברכות שהם סוד ק' בריכות עליונות הן הן ק' מפתחין דנטרין לנשמה כשהיא נכנסת בגוף כמבואר בזוהר פ' לך לך מנין ל"ך ל"ך וכן במדרש ילקוט בתחלת הפרשה משל של ישראל וא"ה ע"פ לא יאחר לשונאו אינו נותן שכר לשונאו ממה שלאחריו אלא ממה שלפניו לה"ד אדם שיש לו משא קלה לינתן פושט ידו ונוטל אבל אם היה משא של ק' ליטרא מהו עושה טוען על כתיפו לאחוריו כך א"ה מתן שכרן בעו"הז משא קל מלפניו אבל משא של צדיקיא משא גדול מלאחריו על הכתף אמר דוד (תהלים סח) ברוך י"י יום יום יעמס לנו הצדיקים מתן שכרם לאחריהם (שם צד) ואחריו כל ישרי לב ואפשר שנרמז ענין זה בפסוק (במדבר ז) עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו ר"ל מי שהוא עושה עבודתו בקדושה ובטהרה לא על מנת לקבל פרס אזי אותה הקדושה והשכר עליהם בכתף ישאו דהיינו שנושא השכר על הכתף שהוא לאחריו ואינו מבקש מיד שיהיה לפניו ז"ש יעקב (בראשית לג) יעבר נא אדני לפני עבדו (שם צב) וישלח יעקב מלאכים לפניו שכן שכר של עשו ובניו הוא לפניו אכפרה פניו במנחה ההולכת לפני ז"ש ועתה ישראל מה י"י אלהיך שואל מעמך דייקא כי מן ישראל אינו מבקש עתה שהוא בעו"הז רק (תהלים לא) מ"ה רב טובך אשר צפנת ליראיך ז"ש כי אם ליראה אותו והנה משא של מאה ליטרין הנרמז במלת מ"ה אל תקרי מ"ה אלא מאה שהוא שכר של צדיקים לעו"הב כמבואר בפסוק ברוך י"י יום יום ר"ל כמנין ברכות שאדם מברך בכל יום ויום אותו מנין יעמס לנו הקב"ה שכר משא ק' ליטרין והוא ישועתינו סלה והנה כמו שמסרו לנשמה ק' מפתחין דברכאן בשעת ביאתן לעולם כן (ישעיה מ וסב) שכרו אתו ופעולתו לפניו בשעת יציאתו מן העולם ז"ס בפסוק (דברים כח) ברוך אתה בבואך ר"ל בביאתו לעו"הז מוסרין לו ק' מפתחין כן (שם) ברוך אתה בצאתך וביציאתו מן העולם מוסרין לו גם כן אלו ק' מפתחין לכן במלת שואל מעמך מלא בו' נרמזו ק' אותיות הם ק' שערים שזרע יצחק בארץ ההוא לכן נתן יצחק לעשו ק' עיירות עד מגדיאל שהוא רום רזא דא שואל מ"לאך ג"בריאל בגי' שוא"ל מלא בו' (שבת נו) שנעץ קנה א' בים בשעה שנשא שלמה בת פרעה ונבנה עליה כרך גדול של ר"ום 'ע'ק'ב נוטריקון ע"י"ץ ק"נה ב"ים ע"בור ק' ב"רכות נכנסה הקליפה בהיכל המלך (משלי ל) שממית בידים תתפש ונכנס בעקב של קודש בסוד (איכה א) טומאתה בשוליה ז"ש והיה עקב לכן תשמעון את המשפטים האלו ונחרב הבית עק"ב שנה קודם תשלום האלף הד' שואל נוטריקון (תהלים לד) גדלו ל"ה א"תי ו"נרוממה ש"מו שלע"ל יקח מטטרון ס"ת בחיקו ויתחיל בזה הפסוק כי הוא שליח צבור דלעילא (והיה עקב תשמעון שזה שיחתן של אבות שנוטל הקב"ה ועשה מהם מפתח של גאולה לע"ל) כדאיתא במדרש בפ' ויצא ושם זה על חיה ושמה נשר (תהלים קג) תתחדש כנשר נעורייכי לקיים קרא (שמות יט) ואשא אתכם על כנפי נשרים וסמיך ליה (שם) כה האמר לבית יעקב כי יעקב הוא פני נשר בי"ת יעק"ב בגימטריא מטטרו"ן סנדלפו"ן בזוהר פר' (שמות ב) וילך איש מבית לוי דא גבריאל שממונה על הנשמה מלעילא (שם) ויקח את בת לוי הוא הנשמה לכן נרמז במלת שוא"ל מלא"ך גבריא"ל שהוא הולך עם ק' מפתחין דברכאן ז"ש ועתה ישראל מיד בבואו לזה העולם מה י"י אלקיך שואל מעמך רק מאה ברכותשמסר בידך ונתן מלאך גבריאל עמך לכן העמידו לא"הר על ק' אמה ש"כרו א"תו ו"פעולתו ל"פניו ר"ת שוא"ל: במדרש (דניאל ד) בגזירת עירין פתגמא כשם שאדם שואל למטה כן שואל למעלה: