איוב לט:ו הפניות ומקבילות

‎השני, כעשן נמלחו (ישעיהו נא, ו), בלוי הסחבות ובלוי מלחים (ירמיהו לח, יא). והקרובים אליהם, כל קבל די מלח היכלא מלחנא (עזרא ד, יד), ארץ מלחה ולא תשב (ירמיהו יז, ו), ויזרעה מלח (שופטים ט, מה), ומכרה מלח (צפניה ב, ט), ארץ פרי למלחה (תהלים קז, לד), ומשכנותיו מלחה (איוב לט, ו), ענין חרב ושממה המה.

‎האחד עשרה, ערבת מואב (במדבר לא, יב), בערבה מול סוף (דברים א, א), אשר שמתי ערבה ביתו (איוב לט, ו).