אסתר ג:ט הפניות ומקבילות

ולפי האמור יש לפרש נמי ענין עשרת אלפים ככר כסף שאמר המן לשקול ביהודים לאבדם, דהנה כבר הגדנו דלא שוטה כ"כ הי' המן שחשב לאבד את כל עבודת האבות וישראל מאז עד הנה ויצי"מ ומ"ת וכל האותות ומופתים שהי' לישראל הכל ילך לאיבוד והי' כלא הי' כי רשע הי' ולא שוטה גמור כ"כ אלא שחשב באשר ישראל פגמו פגם המוח ופגם הלב, מפני חטאם בכפלים בבבל וכן כשנהנו מסעודתו של אותו רשע, אבדו ח"ו את מעלתם, וזהו שאמר על ישראל שהם מפוזר ומפורד, מפוזר היפוך כנס"י והוא פגם הלב, ומפורד משורשו זה פגם הדעת והרצון, ואמר ישנו מן המצות היינו שכל שעושין עוד מן המצות הוא בבחי' שינה על היפוך מדתו של יוסף שהי' במדריגת חי, וזה מסתעף מפגם המוח והלב חטא מכירת יוסף, ע"כ הי' מבקש לבטל בחירת ישראל ח"ו ולהחליפם בשבעים אומות, כמו שאמר בלעם מוטב לך להיות נעבד משבעים אומות ולא מאומה יחידה, וצעד עם עצתו למלך בלהות, וחשב המן שזה הי' רק אז שישראל עמדו ברום מעלתם אבל עתה שישראל עזבו את מעלתם וכבר נודע בעולם ע"י הנסים והנפלאות מאז שהשי"ת הוא מלך על כל הארץ, א"כ מוטב להחליף את ישראל בשבעים אומות, וזהי ענין ששקל את כל הון עתק זה כדי להפיק את זממו, וכמו שהוא חיצוני כן הי' רוצה שיהי' נראה בחיצונית עכ"פ שמפזר הון עתק זה בשביל צורך גבוה, שמוטב לו להיות נעבד משבעים אומות ולא מאומה יחידה פגומי מוח ולב שישנו מן המצוות, ויש לומר שעל כוונה זו מורה מספר עשרת אלפים ככר כסף, שידוע שמספר אלפים הוא בחכמה ראשית הגילוי כמ"ש ואאלפך חכמה, ומספר עשרה מורה על התכללות כח השכל, והי' מורה בזה שישראל ח"ו קלקלו ופגמו את כח הדעת והשכל ויבואו אלו שפיזר בשבילם את הון זה תחתיהם, ובמספר ככר כסף וככר הוא ששים מנה מורה על ענין כחות הלב שהוא במספר ששה קצוות, וכלולים עולים ששים, ובמדרש קהלת מונה ששים בחי' בלב לב שמח וכו' עיי"ש, ולפי גירסא דווקני, וכן ענין כסף הוא תאוה כמ"ש כי נכסף נכספת, א"כ ענין עשרת אלפים ככר כסף מורה לעומת כחות הדעת והשכל, וכחות הלב, ובזה הי' מורה שישראל אבדו מעלת השכל והלב ויבואו אחרים תחתיהם, וזהו שגלוי וידוע לפני הקב"ה שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל והקדים שקליהם לשקליו, כמו שהגדנו לעיל מענין השקלים שהם תיקון בכפלים על שני סוגי החטא במכירת יוסף ולא אבדו כלל ישראל מעלתם אלא מחמת הגלות הי' בבחי' שינה כמ"ש בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים, וכאשר נתעוררו ע"י הסרת טבעת היו בחיות והתלהבות גדול דברי הצומות וזעקתם, כמו שמורה ענין השקלים על חידוש חיות:

אמר להו במאי עסקיתו אמרו ליה בזמן שבית המקדש קיים מאן דמנדב מנחה מייתי מלי קומציה דסולתא ומתכפר ליה אמר להו אתא מלי קומצי קמחא דידכו ודחי עשרה אלפי ככרי כספא דידי אמר ליה רשע עבד שקנה נכסים עבד למי ונכסים למי

‎אל גנזי המלך (אסתר ג, ט).