אסתר ח:טז הפניות ומקבילות

ובזה יתיישב קושיית מהר"ל בספר אור חדש בהקדמה במ"ש ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר ופרשו ז"ל אורה זו תורה והקשה שהרי כבר הי' להם התורה עיי"ש, ולהנ"ל יש לומר פירוש הכתוב שנתעלו במדריגת השכל זה התורה שהאירה עיניהם אחרי שהי' חושך ואפילה בהשכל בימי המן והשיגו שלימת השכל והמוח, וכן יש לפרש כל הכתוב שפרשו ז"ל שמחה זה יו"ט וששון זה מילה ויקר אלו תפיליו, והיינו שכמו שתורה היא שלימת השכל כן יו"ט היא שלימת הלב, וידוע ששמחה מקורה בלב, וכן וששון זה מילה כי במילה יש שתי מצות מילה ופריעה, מילה היא סילוק ערלה רומז לערלת הלב ובזה נשלם צורתו כאמרם במדרש כבכורה בתאנה מה תאנה אין בה פסולת אלא העיקוץ לבד כן הערלה, וכמו ערלת הגוף כן ערלת הלב וא"כ הוא שלימת האדם בלב, פריעה היא מלשון התגלות זהו בשכל שמגלה דברים נעלמים, וא"כ מילה ופריעה היא שלימות לב ומוח, וכן ויקר אלו תפילין כי תפילין של יד כנגד הלב לשעבד כחות הלב להש"י ותפילין של ראש כנגד המוח ושניהם הם שלימות מוח ולב:

איש יהודי היה בשושן הבירה וגו' איש ימיני מאי קאמר אי ליחוסא קאתי ליחסיה ואזיל עד בנימין אלא מאי שנא הני

תנא כולן על שמו נקראו בן יאיר בן שהאיר עיניהם של ישראל בתפלתו בן שמעי בן ששמע אל תפלתו בן קיש שהקיש על שערי רחמים ונפתחו לו