במדבר טו:כ הפניות ומקבילות

שַׁמַּאי אוֹמֵר, מִקַּב לְחַלָּה. וְהִלֵּל אוֹמֵר, מִקַּבָּיִם. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא כְדִבְרֵי זֶה וְלֹא כְדִבְרֵי זֶה, אֶלָּא קַב וּמֶחֱצָה חַיָּבִים בְּחַלָּה. וּמִשֶּׁהִגְדִּילוּ הַמִּדּוֹת אָמְרוּ, חֲמֵשֶׁת רְבָעִים חַיָּבִין. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, חֲמִשָּׁה, פְּטוּרִין. חֲמִשָּׁה וָעוֹד, חַיָּבִין:

ח. חלה אמרו רז"ל כל המקיים מצות חלה כאלו ביטל ע"ז ופירש הרב קרבן שבת דף כ"ח ע"ב כי הנה ציוה הוא יתברך על חלה ראשית עריסותיכם וכו' וכן תרומה ובכורים להורות כי הוא יתברך ראשון לאפוקי הטועים שהעולם קדמון ולכן מקיים מצות חלה להורות כי הוא יתברך ראשון מבטל ע"ז ושם הביא משם הרב תורת חיים פ' חלק דזה טעם דמברכין המוציא מהיכא דקדים בישולא ולכן שאל רב אשי היכי פלחו לע"ז ע"ש המאמר בש"ס באורך:

‎הארבע עשרה, חלה תרימו תרומה (במדבר טו, כ), על חלות לחם (ויקרא ז, יג), ענין עגות הם.