דברים כב:י הפניות ומקבילות

כֵּיצַד אֵינוֹ שָׁוֶה לֹא לַחַיָּה וְלֹא לַבְּהֵמָה, אָסוּר מִשּׁוּם כִּלְאַיִם עִם הַחַיָּה וְעִם הַבְּהֵמָה, הַכּוֹתֵב חַיָּתוֹ וּבְהֶמְתּוֹ לִבְנוֹ, לֹא כָתַב לוֹ אֶת הַכּוֹי, אִם אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה חַיָּה אוֹ בְהֵמָה, הֲרֵי הוּא נָזִיר. וּשְׁאָר כָּל דְּרָכָיו, שָׁוִים לַחַיָּה וְלַבְּהֵמָה, וְטָעוּן שְׁחִיטָה כָּזֶה וְכָזֶה, וּמְטַמֵּא מִשּׁוּם נְבֵלָה וּמִשּׁוּם אֵבֶר מִן הַחַי כָּזֶה וְכָזֶה:

‎החמישי, ויראני יי' ארבעה חרשים (זכריה ב, ג), בחריש ובקציר תשבת (שמות לד, כא), איש את מחרשתו ואת אתו (ש"א יג, כ), חרשו חרשים (תהלים קכט, ג), לא תחרש בשור ובחמור יחדו (דברים כב, י), חורש שדה. חרושה על לוח לבם ולקרנות מזבחותיכם (ירמיהו יז, א), כמו חרות כמשמעו.