ויקרא טו:יט הפניות ומקבילות

דְּבַר תּוֹרָה אֵין הָאִשָּׁה מִטַּמְּאָה וְלֹא אֲסוּרָה לְבַעֲלָהּ עַד שֶׁתַּרְגִּישׁ שֶׁיָּצָא דָּם מִבְּשָׂרָהּ, וַחֲכָמִים גָּזְרוּ עַל כֶּתֶם שֶׁנִּמְצָא בְּגוּפָהּ אוֹ בִּבְגָדֶיהָ, שֶׁהִיא טְמֵאָה, וַאֲסוּרָה לְבַעֲלָהּ אֲפִלּוּ לֹא הִרְגִּישָׁה, וַאֲפִלּוּ בָּדְקָה עַצְמָהּ וּמָצְאָה טְהוֹרָה. וּצְרִיכָה הֶפְסֵק טָהֳרָה, שֶׁתִּבְדֹּק עַצְמָהּ וְתִמָּצֵא טְהוֹרָה, וְאַחַר כָּךְ תִּמְנֶה שִׁבְעָה נְקִיִּים מִיּוֹם הַמְּצִיאָה כְּאִלּוּ רָאֲתָה וַדַּאי, וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן סִימָן קצ"ו. וְאִם הִרְגִּישָׁה שֶׁנִּפְתַּח מְקוֹרָהּ לְהוֹצִיא דָּם וּבָדְקָה אַחַר כָּךְ וְלֹא מָצְאָה כְּלוּם, יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁהִיא טְמֵאָה.