ישעיהו מג:טז הפניות ומקבילות

‎הרביעי. כאבות חדשים יבקע (איוב לב, יט) אין למלה זאת דמיון בתורה, אבל הענין יורה עליה, וחצי הפסוק יורה על חציו, והיה די בחציו והשנה ענינו שנית, ונמצא ענין אחד דבור פעמים בפסוק אחד וכהנה רבות. ואלה קצות הפסוקים שחצים יורה על חצים והיה די בחצים האזינו ושמעו קולי הקשיבו ושמעו אמרתי (ישעיהו כח, כג), יערף כמטר לקחי, תזל כטל אמרתי (דברים לב, ב), ותשכח כי רגל תזורה, וחית השדה תדושה (איוב לט, טו), גן נעול אחותי כלה, גל נעול מעין חתום (שיר ד, יב), גנון והציל, פתוח והמליט (ישעיהו לא, ה), רגלי עני, פעמי דלים (שם כו, ו), יגורהו בחרמו, ויאספהו במכמרתו (חבקוק א, טו), בל תלך בו אני שיט, וצי אדיר יעברנהו (ישעיהו לג, כא), הנותן בים דרך, ובמים עזים נתיבה (שם מג, טז), וירא אפרים את חליו, ויהודה את מזורו (הושע ה, יג), מהר שלל, חש בז (ישעיהו ח, יג), וכאלה רבות בדברי הנביאים. ועתה אכתבם בענין הראוי להם. נשוב לענין אובות, הנה בטני כיין לא יפתח כאבות חדשים יבקע הם נבלי יין הנבקעים מפני [נ"א מרוב] מליאתם ונפיחתם.

ועפי"ז יבואר מ"ש האר"י ז"ל בכוונת חודש אלול המוכן לתשובה בפ' הנותן בי"ם דרך כי דר"ך מאיר בב"ן שהוא מדת מלכות וע"י דרך זה נפתחין י"ג מקורות של י"ג תיקוני דיקנא ע"ש. ולכאורה תמוה דמאי הכרחית לזה שמאיר שמות אלו במלכות שיפתחו י"ג מקורות עליונים ולפמ"ש ניחא דהנה כל משפיע שבעולם א"א שישפיע כל אשר לו לחבירו דאל"כ ישאר ריק מבלי חיות אע"כ צריך המשפיע לקבל מבחי' שלמעלה ממנו שפעו ואח"כ משפיע לבחי' שלמטה ממנו וכן בנ"ד כיון שדרך זה משפיע למלכות ומאיר בו ממילא שהוא מקבל שפעו ממקום היותר גבוה והם הי"ג מכילין והבן: ושם במד' הנ"ל איתא בפ' מקוטרת מור ולבונה מכל אבקת רוכל. מה המור אינו מודיע ריחו הטוב אלא באש אף אברהם כשירד לכבשן האש. מה לבונה זו נתנה ע"ג המזבח אף יצחק קרב ע"ג המזבח. מכל אבקת רוכל מה אבקת רוכל אינו חסר ממנו דבר אף ישראל עמדו מהם כהנים לוים מלכים נביאים וכו'. והנה המד' הגם שסמך עצמו על הפסוק הנ"ל בנים אתם כוונתו על סוף פסוק בך בחר ה' להיו' לו לעם סגולה כי סגולה היא סגול ?ֶ שע"י ישראל נעשה הקב"ה בחי' בחור כארזים ומשתעשע בהם כמו האב שנוטל התינוק בין שתי ידיו כן צורת סגו"ל שתי נקודות הם בחינ' שני ידין והשלישית הוא כאשר ישא האומן את היונק. ובטעמים ונגינות נק' סגולתא ?ֶ והוא תענוג יותר כשאב מתענג עם בנו ומגביהו ומנטלו ומנשאו על ראשו ומתענג בו. וזה שכתוב ישראל לסגולתו ומרמז תלת נקודין לבחי' שלשת אבות חסד נכלל בגבורה וגבורה בחסד. לכן אברהם שהוא החסד נצרף באש הוא הגבורה ויצחק סוד הגבורה מראהו כלבונה נכלל בחסד מראה לבן עד יעקב שהוא שלימו דאבהן אשר ממנו יצאו כהנים לוים ישראל עם סגולה הגורמים התענוג והשפעות טובות אמן:

וַיֵּ֨ט מֹשֶׁ֣ה אֶת־יָדוֹ֮ עַל־הַיָּם֒ וַיּ֣וֹלֶךְ יְהֹוָ֣ה ׀ אֶת־הַ֠יָּ֠ם בְּר֨וּחַ קָדִ֤ים עַזָּה֙ כׇּל־הַלַּ֔יְלָה וַיָּ֥שֶׂם אֶת־הַיָּ֖ם לֶחָרָבָ֑ה וַיִּבָּקְע֖וּ הַמָּֽיִם׃