ישעיהו סג:י הפניות ומקבילות

‎הרביעי, והמה מרו ועצבו את רוח קדשו (ישעיהו סג, י), למרות עליון בציה (תהלים עח, יז), ימרה את פיך (יהושע א, יח), כי עם מרי הוא (ישעיהו ל, ט), שמעו נא המרים (במדבר כ, י), סורר ומורה (דברים כא, יח), ותהיינה מרת רוח (בראשית כו, לה), ענין סרבנות הם.

‎השני, והמה מרו ועצבו (ישעיהו סג, י), יעציבוהו בשימון (תהלים עח, מ), וראה אם דרך עוצב בי (שם קלט, כד), ענין מרדות המה.

בן כוזיבא הנקרא בר כוכבא שדרש ר"ע עליו נאמר דרך כוכב מיעקב מרד ברומיים ועשה בהם הרג רב וביוונים שבאפריקא כחול הים אשד לא יספר וכן במצרים. גם תושבי אלכסנדריאה הרגו ברומיים יותר מר' אלף והיהודים בציפרין, (והיוחסין מאמר ה' זמן ו' כתב בגופרי) הרגו כל הגוים עד בלתי השאיר להם שריד כו' ועשה עצמו משיח ור"ע אמר עליו היינו מלכא משיחא. (וכתב רמב"ם סוף ספר משפטים כי ר"ע היה נושא כליו של בן כוזיבא, אבל במדרשות לא מצאנו שהיה נושא כליו אלא בעבור שהיה משבט יהודה ועשה מלחמות וגבורה ומצליח חשב שהוא משיח וכיון שראה שלא היה מריח הרשעים שנאמר והריחו ביראת ה' נתייאש ממנו (כדאיתא בחלק (צ"ג ב') כיון דראו דלא מריח ודאין קטלוהו, אכן במ"ר פ' בלע ה' אמרו שנהרג ע"י אומות העולם). וזהו שורש גדול בענין משיח נגד הגוים. מעות כוזביות פירש"י פרק הגוזל קמא ממטבע בן כוזיבא והם ירושלמית. ורב צמח סי' כוזבית שם מדינה שנאמר והיה בכזיב. וכן במשנה ממצרים ועד כזיב. יוחסין בסה"ד אצל ר' עקיבא). ואנשי ביתר משחוהו וכתרוהו למלך, עיין מ"ע פי"ב ועיין ירושלמי תענית ומ' איכה פ' בלע ה' ובב"ד פ' תולדות (צ"ד), ור"א המודעי התפלל שלא יכבוש אדריינוס את ביתר, וכותי א' הלשינו לפני בן כוזיבא שרוצה להשלים עם אדריינוס והרגו ויצא ב"ק הוי רועי האליל חרב על זרועו ועל עין ימינו ובאותו יום נכבש ביתר (יוחסין בסה"ד אצל ר' אליעזר המודעי), ביוסיפון ס"ב פכ"א שהיהודים בעיר אלכסנדריאה היו שוכנים כלם יחד בקצה אחר מהעיר ונפלו קטטות ביניהם ובין היוונים התושבים שם בקצה אחר עמד עליהם אלכסנדרו הנגיד שם על שם נירון קיסר רומה וצוה ליהורים שיסוגו אחור ויניחו כלי המלחמה והם מרו דבריו ואז נהפך להם לאויב ובחברת היוונים הרג מהיהודים יותר מנ' אלף ואח"כ שבו לאיתנם כבראשונה עד אחר החורבן שבא עליהם טריינוס קיסר דומה והרג כלם. (בשה"ק כ' שזה גלות ח' בבית ראשון וז"א ועיין יוחסין בסה"ד אצל גביהה בן פסיסא) ועשה חורבן ביתר ואז נגדעה קרן ישראל, ותושבי אלכסנדריא נענשו לפי שעברו על מצות לא תוסיפו לרדת מצרים וי"א שהיו משחקים בכדור בשבת, והעיד פילון היהודי שהיה מתושבי אלכסנדריאה בזמן הקיסר קאיו (ע"ל תשפ"א) שהיו אז שם אלף אלפים בע"ב יהודים וזה היה כמו פ' שנה קורם החורבן, וכן נ"ב שנה אחר החורבן קם בר כוכבא, ולפי שמרד בקיסר אדריאנוס קראוהו בן כוזיבא מלשון שקר וכזב ועשה עצמו משיח כנ"ל, ומלכו ג' דורות מהם על ישראל רומלוס בן רופס בן כוזיבא ואדריאנוס הקיסר עלה על רומלו ביום ט' אב נ"ב לחורבן הבית וי"א ע"ג לחורבן שהיה ג"א תתק"ב (צ"ל תתק"א) לבריאה לראב"ד והרג מכה רבה בישראל ובתוכם ר"ע וחביריו ויתוץ העיר ולא נודע מקומה איה, ובמ' איכה ת"ק בתי סופרים היו בביתר ובקטן שבהם היו יותר מש' תינוקות וגזרת ביתר היתה לפי ששמחו מחורבן הבית לפי שמלכי ירושלים הכריחו תושבי ביתר לעמוד תחתם ולמלוך עליהם נגד רצונם (שה"ק כ"ט). ועיין צ"ד שקיסר טריאנוס שלח שר צבאו בן אחותו אדריאנוס ועשה בהם הרג רב אשר לא נשמעה ולא נראתה לא בימי נבוזראדן ולא בימי טיטוס. (וישימו דת ברומי שלא יכנס שום יהודי בגופרי יוחסין מאמר ה' זמן ו'), ועיין פ' הנזקין מההרג רב הנעשה בעת ההיא באמרם הקול קול יעקב זה אספסינוס קיסר שהרג בכרך ביתר ד' מאות רבוא ואמרי לה ד' אלפים רבוא, אף שחורבן ביתר לפחות נ"ב שנה אחר חורבן טיטוס בן אספסינוס, גם ד' קיסרים מלכו אחר אספסינוס קודם שנחרבה ביתר מ"מ מצינו שמלכים וקסרים נקראים ע"ש הקיסר הקודם. והנה יש דעות במעשה בן כוזיבא וחורבן ביתר לראב"ד היה בזמן קיסר דימסטאן אחיו של טיטוס נ"ב לחורבן וכוזיבא מת במלכותו ובנו רופס מלך תחתיו ואחריו בן בנו רומולוס שנקרא ג"כ ע"ש זקנו כוזיבא ובימיו היה הרג רב בביתר ע"ג לחורבן ונמשך מלכות כוזיבא ובניו כ"א שנה, ומשחז"ל בס"ע פ"ל שבן כוזיבא מלך ב' שנים ומחצה וכ"ה בחלק (צ"ג ב') י"ל שכוונו על כוזיבא האחרון, אך מ"ש שהריגת ביתר ומלכות כוזיבא היו ע"ג לחורבן נראה שאין מכוון כו' ע"כ נראה שהיה נ"ב שנים אחר חורבן שנת תת"פ (צ"ד), ועיין מכילתא בשלח פ"ב. ורש"י בחלק (דף צ"ג ב') בר כוזיבא עם מלכי הורדוס היה, צ"ע כי כמדומה כבר לא נשאר ממלכי הורדוס בזמנו כדאיתא בע"ז (דף ט' א') שמלכות בית הורדוס היה ק"ג שנה א"כ נשלם מלכותו בשנת החורבן ג"א תתכ"ח, (ע"ל ג"א תשכ"ד תשכ"ח ותש"ן):