שמות יד:כא הפניות ומקבילות

במכליתא ויט משה את ידו על הים משל למה"ד למלך שהי' לו שתי גנות זו לפנים מזו מכר הפנימית ובא הלוקח לכנס לגן הפנימי ולא הניחו השומר אמר הלוקח להשומר בשם המלך ולא קיבל עליו הראהו את הטבעת ולא קיבל עליו עד שניהג הלוקח את המלך בעצמו ובא כיון שבא המלך התחיל השומר בורח, ביאור הדברים שבקריעת י"ס נתגלו אורות גדולים פנימים, זהו מכר הפנימית, אך באשר עוד לא נזדככו ישראל לגמרי עד מ"ת שפסקה זוהמתן, והיו צריכין עוד מירוק וזיכוך נפש הבהמית, זהו החיצונית שלא נמכר ולא הניחו השומר, כי אין לבוא אל הפנימית כי אם דרך החיצונית, וכן הוא בנמשל שאין לבוא אל שער המלך בלבוש שק, עד שניהג הלוקח את המלך בעצמו וכו' התחיל השומר בורח, שמחמת התגלות אלקית נדחה החיצונית לשעתו, וכמו שהים הגשמי ראה וינס כן החיצונית שבאדם נדחה לשעתו עד שלא הפסיק בעד הפנימית, וע"כ ראתה שפחה על הים יותר מהנביאים שבלתי אפשר הי' לקבל הנבואה אלא לפי שיעור הזיכוך, אבל יורדי הים שהזיכוך לא בא מצדם אלא מחמת התגלות אלקית שנדחה החיצונית, הי' ממש החיצונית כלא הי' בלי שיעור וגבול ע"כ זכו לפנימית נמי בלי גבול, וזהו שלא שמע השומר ללוקח בשם המלך ולא לטבעתו שגם זה הי' רצון ה' שלא ישמע עד שיתגלה כבוד ה' בעצמו שבל יהי' ע"י אמצעי שהוא בעל גבול, ותהי' הבריחה נמי רק בגבול ושיעור:

כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הַנּוֹתֵ֥ן בַּיָּ֖ם דָּ֑רֶךְ וּבְמַ֥יִם עַזִּ֖ים נְתִיבָֽה׃

הַמּוֹצִ֥יא רֶכֶב־וָס֖וּס חַ֣יִל וְעִזּ֑וּז יַחְדָּ֤ו יִשְׁכְּבוּ֙ בַּל־יָק֔וּמוּ דָּעֲכ֖וּ כַּפִּשְׁתָּ֥ה כָבֽוּ׃