דברים לא:יז הפניות ומקבילות

ואמר ביום ההוא הלוא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא וגו' כי פנה אל אלהים אחרים, והקשו הראשונים שאחר הוידוי שאמרו על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה למה עוד יסתיר פניו מהם, וכ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה תירץ כי הם לא עשו תשובה אלא על גוף העבירה שגרמה לסילוק שכינה, אבל לא על תחילת החטא שהביא לידי עבירה כי עבירה קלה מביאה לעבירה חמורה, וזה כי פנה אל אלהים אחרים כי הפינוי אל אלהים אחרים איננו עדיין עבודה כמו שפירש"י בפסוק אל תפנו אל האלילים שאם אתה פונה אחריהם סופך לעשותן אלוהות, ומכלל שכשפונה עוד איננו עובד ע"ז, וע"ז עוד לא עשו תשובה, עכת"ד:

ובזה יובן מאמר הכתוב ואמר כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה כי פנה אל אלהים אחרים, והקשו המפרשים הלא כשאמר כי אין אלקי וגו' הרי הוא וידוי ולמה לא ירחם עליהם מעתה ועוד יוסיף להסתיר פניו, ולהנ"ל מובן שמאמר אין אלקי בקרבי הוא שחושב שהוא מושלך מאת פני ה' לגמרי ולא שם לבו שזה עצמו הוא אלקות ובזה עצמו שהוא חושב שאיננו מושגח הוא מביא עליו הסתרת פנים ח"ו, כי כמים פא"פ, שמאחר שחושב שאיננו מושגת הוא כמסתיר פניו ממטה למעלה בזה הוא גורם ח"ו הסתרת פנים ממעלה למטה, ואין לך נבואה קשה כאותה שעה שנאמר המסתיר פניו מבית יעקב כמו שאמרו ז"ל, ואז ח"ו האדם עלול להתקלקל ביותר וצריך חיזוק גדול מאד לידע שגם ההסתר זה הוא אלקות, וע"כ הבין יעקב שמאחר שיוסף עמד בצדקו בכל אותן הצרות, אי אפשר שהי' אמר נסתרה דרכי וגו', כי בודאי הי' נופל בנופלים ולא הי' אפשר לו להחזיק מעמד בצדקו:

ונראה לפרש דהנה בפ' וילך ואמר ביום ההוא הלוא על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה ואנכי הסתר אסתיר פני וגו' והקשו המפרשים הלא מאמרם על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה הוי וידוי על חטאתם ולמה עוד יסתיר פני רחמיו מהם, ופירש הרה"ק הרבי ר"ב זצללה"ה מפרשיסחא שמאמרם על כי אין אלקי בקרבי זה עצמו הוא חטא, שהם חשבו עצמם שכבר נדחו מאת פני הקודש, וזה גורם יאוש והתרשלות, אבל באמת אין הדבר כן, ואעפ"י שחטא ישראל הוא, וכתיב (במדבר ל"ה ל"ד) כי אני ה' שוכן בתוך בנ"י ואמרו ז"ל אעפ"י שהם טמאים שכינה שרוי' ביניהם, אלא שהיא בהסתרת פנים ואינה נגלה, וזה שסיים הכתוב ואנכי הסתר אסתיר, היינו שלא כן כמה שאמרו אלא ואנכי הסתר אסתיר עכ"ד ז"ל: