וַתֵּ֤רֶד בַּת־פַּרְעֹה֙ לִרְחֹ֣ץ עַל־הַיְאֹ֔ר וְנַעֲרֹתֶ֥יהָ הֹלְכֹ֖ת עַל־יַ֣ד הַיְאֹ֑ר וַתֵּ֤רֶא אֶת־הַתֵּבָה֙ בְּת֣וֹךְ הַסּ֔וּף וַתִּשְׁלַ֥ח אֶת־אֲמָתָ֖הּ וַתִּקָּחֶֽהָ
שפת יתר
א) וַתִּשְׁלַח אֶת־אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ (שמות ב ה), אמר הגאון שהוא כמו אמה ארכו. ויאמר ר' אדונים שטעה ג' טעויות מדרך דקדוק הלשון. ואני אברהם אומר, מי יתן ואני ור' אדונים היינו הדור אחד, והייתי מוכיחו על הדברים האלה, כי כל דבר שיאמר תלמיד מפי רבו ורבו מפי רבו, אין ראוי להשיב כי אם על הרב הקדמון, וידעתי כי רב סעדיה הקל שבתלמידים היה מחכמי התלמוד, והגדול שבהם היה קל מחכמי המשנה, אם כן מה חטא הגאון? ומדוע אליו ריבות? יקום יריב את ההרים מוסדי עולם, הם חכמי המשנה שפירשו כן, ועוד מצינו שאמר הגאון במקומות רבים מספריו: אע"פ שמסברת דקדוק הלשון אינו מדברי הראשונים, אנו נסמוך עליהם, ונעזוב דעתנו, כי היא נקלה כנגד דעתם. וכן עשה במילת ונקה לא ינקה. שאך אחרי רבים להטות, ורבים כאלה.
מחברת מנחם
השני, ויד תהיה לך (דברים כג, יג), יד חזית (ישעיהו נז, ח), אל יד חמת (יחזקאל מח, א), על יד היאר (שמות ב, ה), כל־יד נחל יבוק (דברים ב, לז), והאתנוץ רעות על ידיהם (איוב א, יד), ענין מקום המה.
מחברת מנחם
השלישי. אמתי בלהה (בראשית ל, ג), את בתו לאמה (שמות כא, ז), ותשלח את אמתה (שם ב, ה), שתי האמהות (בראשית לא, לד), לעיני אמהות עבדיו (ש"ב ו, כ), ואמהתיה מנהגות כקול יונים (נחום ב, ח), פתרון אמה כמו שפחה, אבל נראין שתי לשונות אמתי ואמהותי.