אֵ֣ין אֶסְתֵּ֗ר מַגֶּ֤דֶת מֽוֹלַדְתָּהּ֙ וְאֶת־עַמָּ֔הּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה עָלֶ֖יהָ מָרְדֳּכָ֑י וְאֶת־מַאֲמַ֤ר מָרְדֳּכַי֙ אֶסְתֵּ֣ר עֹשָׂ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר הָיְתָ֥ה בְאָמְנָ֖ה אִתּֽוֹ׃ (ס)
אור המאיר
אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה כאשר צוה עליה מרדכי ופירש רש"י אין אסתר מגדת מולדתה לפי שמרדכי יושב בשער המלך המזרזה ומרמזה על כך. נראה לרמז כי הנה עיקר עבודת האדם בעולם הזה להשיג אותו יתברך מצד פעולתיו והתלבשות מדרגותיו הקדושים המה נקראים אפי מלכא כמו דאיתא בזוהר וכמו שביארנו במקום אחר פירוש הכתוב לא יהיה לך אלהים אחרים על פני ואיתא בזוהר על פני לאפקא אפי מלכא דבהו אתחזי מלכא קדישא ואינון שמיה והוא אינון כ' בודאי אין לך שום שעה ורגע בעולם שלא יתראה הבורא ברוך הוא בבחי' פנים שונות כפי העת הצורך להתלבש בפנים כזה ומאי הוא עיקר הפנים שלו יתברך הן המה המדות שהוא מתלבש ומצמצם את עצמו בהם וכל אורות מצוחצחות העליונים מראה אותם באמצעות צמצום מדותיו וכל זה נקרא אנפי מלכא דבהו אתחזי מלכא קדישא אכן לאו כל מוחא סביל דא לדעת ולהשיג פנים מאירים שלו יתברך באמצעות התלבשות מדותיו האיך הוא מסתתר בכל שעה ורגע בפנים שונות זה מזה כי אם בהתאמצות והשתדלות רב וכולי האי ואולי מול זה בא הרמז אין אסתר מגדת עמה כלומר שהאדם צריך בעצמו לבוא על ההשגה לדעת ולהשכיל הסתרת פנימו המאירים במדרגותיו אחרי השתדלותו והתאמצו בטורח רב וכל אדם חייב לפי שעורו וקט שכלו וכיון שנותן דעתו ורוחו לזה ומתחיל לבוא על איזה בחי' השגה אזי מגלין לו ג"כ מלמעלה לבוא על תכלית ההשגה ע"ד מאמרם ז"ל אדם מקדש עצמו מעט מלמטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה אמנם תחלת התעוררות תולה בבחינתו כי בזה צריך להיות הבחירה חפשית ביד האדם וזהו אין אסתר היינו הסתרת מלכות שבמדריגות תחתונים אינה מגדת לעמה קרובה ישראל להגלות להם תיכף ומיד בלתי טורח והשתדלות בכל מאמצי כוחם לחפש אחריה להשיגה איך שיש איברי השכינה בכל המדריגות כולם והוא השער אשר צדיקים יבואו בו להשיג את הקדוש ברוך הוא כדברי הזוהר דבהו אתנחי מלכא קדישא ואינון שמיה והוא אינון ולהיות שכל זה תולה בבחירת האדם על כן רומז הכתוב כי כן צוה עליה מרדכי שהוא צדיק יסוד עולם אשר לא תגיד ותתגלה מבחי' הסתרתה כי אם המה בעצמם יבואו על בחי' ההסתרה להיות שבזה תולה עיקר עבודת האדם בעולם הזה ולזה העמיק רש"י ברוח קדשו מרדכי יושב בשער המלך היא השכינה הנקרא זה השער לה' צדיקים יבואו בו המזרזה ומרמזה על כך דו"ק ותבין:
אור המאיר
ואת מאמר מרדכי אסתר עושה ירצה כלפי דברים הנאמרים מובן עניינו מה שהוא אצל מרדכי הרומז לצדיק עליון בחינת מאמר אצל אסתר נעשה בחינת מעשה כי האמירה מתייחס לגבוה ולאסתר עולם העשיה ודו"ק: