וַיָּ֨סַר הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־טַבַּעְתּ֗וֹ אֲשֶׁ֤ר הֶֽעֱבִיר֙ מֵֽהָמָ֔ן וַֽיִּתְּנָ֖הּ לְמָרְדֳּכָ֑י וַתָּ֧שֶׂם אֶסְתֵּ֛ר אֶֽת־מָרְדֳּכַ֖י עַל־בֵּ֥ית הָמָֽן׃ (פ)
אור המאיר
ויסר המלך את טבעתו אשר העביר מהמן ויתנה למרדכי ותשם אסתר את מרדכי על בית המן הכלל בזה בתחלת קודם שתקנו מה שפגמו אז באותו הדור ולא יכלו ליתן עצות לנפשם איך להוציא דבור לפני אלהים לשאול עבור תיקון עליון כי אם בצר להם ויצעקו אל ה' ואח"כ בזכות צדקות הצדיק מרדכי ואסתר שעמדו לימינם ולמדו להם אופן היותר טוב בענין העבודה אל האלהים כנרמז ומרדכי את כל אשר נעשה ונודע מרדכי רומז לצדיק מרי דכיא וגם עתה צדיק הדור הוא ג"כ מרי דכיא ידע לשון זווג והתקשרות את כל אשר נעשה כל המעשה אשר נעשה ונפעל בעולם אפילו מענייני גשמיות ודבור איש לרעהו מקשר ומעלה הכל אל הבורא ב"ה וזהו ומרדכי ידע את כל אשר ידע נעשה ולמד כן לדורו לעבוד עבודת הבורא ב"ה שיקחו לעצמם רמיזא דחכמתא מכל דבר שנפעל בעולם וזה הגורמת להוציא תיבות שלימות בתורה ותפלה בהתעוררות ודביקות גדול לערך השגתם שהשיגו בעוסקיהם בעבודתם בחוץ גם שם מעשיהם בקדושה וטהרה לעשות בתחתון ולרמוז בעליון כאשר הארכנו מזה בכמה מקומות ואם לא ידעו ולא יבינו לקחת רמיזא דחכמתא מענייני גשמיותם ואינם יכולין לשאת א"ע בתורה ותפלה כי אם באיזה מקרה ופגע זה נקרא בית המן ירצה בית נקרא תיבה של תורה ותפלה אשר המן גורם להם להוציא דבור לפני אלהים בצר להם ובתים ותיבות כאלו אינם חשובים וספונים לפניו ולא כלום וזהו ויסר המלך וגו' ותשם אסתר כינוי לשכינה ותשם את מרדכי הוא הצדיק אשר בכל דור ודור על בית המן כלומר למעלה מבית המן מתיבות של תורה ותפלה שהמן גורם כי אין זה עבודה של כלום כי האדם צריך לעבוד את הקב"ה בין בטיבו ובין בעקו ולהתלהב אליו יתברך שמו באמצעות מאור התורה וכמוזכר לעיל פירוש הכתוב גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך ולא מבתים כאלו שהמן גורם להם לישראל לשאול ולהתחנן אל נפשם כמעיק להם ותשם אסתר את מרדכי כמאז גם עתה בכל דור ודור מעלה ומגביה השכינה את הצדיק במדריגה עליונה מובחר שבעבודה להוציא דיבורים מרוב עוצם ההכרה בהשגת אלהות וזהו על בית המן גבוה יותר מבתים ותיבות שהמן גורם כ"א דבורים וצרופים טובים בהתעוררות עוצם יכולתו יתברך עיקרא ושרשא דכל עלמין: