אֵ֣לֶּה הַפְּקֻדִ֡ים אֲשֶׁר֩ פָּקַ֨ד מֹשֶׁ֤ה וְאַהֲרֹן֙ וּנְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר אִ֑ישׁ אִישׁ־אֶחָ֥ד לְבֵית־אֲבֹתָ֖יו הָיֽוּ׃
תפארת שלמה
אלה הפקודים אשר פקד משה כו' שנים עשר איש איש אחד לבית אבותיו היו ויהיו כל פקודי בנ"י לבית אבותיו כו'. יל"ד למה חזר הכתוב בזה על ענין הנשיאים כי איש אחד לבית אבותיו היו הלא כבר כתב לנו למעלה כמה פעמים בזה וכאן אין צורך להזכיר זולתי כלל המספר של אלה הפקודים וכו'. אכן הנ"ל לרמז בזה דהנה כבר מבואר בספרים שכל המצות ומעש"ט ות"ת ותפלה של האדם הנה כולם עוברים בעלייתם דרך מערת המכפלה אל האבות ואל אדה"ר ודרך שמה יעלו בית אלהים לרצון לפני ה'. כאשר האדם מכוון בהם כראוי להם ואשר ייטב לפניהם הנה גם לפני הש"י יהי' טוב. והנה כבר נתבאר כי בק"ש יש רמז לכל המצות לכן הנה הק"ש של האדם עובר בכל יום דרך מערת המכפלה עד האבות הקדושים ואדה"ר אם נאמרה כראוי ביחוד ובכוונה נכונה. וראשית הק"ש הוא שמע ישראל כו' ה' אחד שהוא מס"נ על כל המצות והוא קבלת עול מלכות שמים שצריך לכוון בתיבת אחד. במס"נ. והנה זה שהפליג הכ' בשבח הצדיקים מנשיאי ישראל כי משה ואהרן וי"ב נשיאי ישראל הנה כאו"א הי' שלם ומוכן במס"נ של כל תורה ומצות לכן העלו ונתעלו בהק"ש שלהם איש אחד הוא הק"ש כו' לבית אבותיו היו מגיעים אל האבות ותיקון אדה"ר כנ"ל. לכן עי"כ ויהיו כל פקודי ברי לבית אבותם הי' עלי' לכל המצות הם הפקודים כמ"ש פקודי ה' ישרים והי' להם עלי' דרך האבות. וזה מבן עשרים שנה. מבן הוא שם ב"ן. עשרים גימ' כתר . שנה גימ' ספירה. הוא העלאת מבחי' מלכות עד הכתר. שנה גימ' ספירה ומעלה הוא גבוה מבחי' כתר שהי' עלי' לכל המצות. לכן עי"כ כל יוצאי צבא בישראל הם ההשפעות טובות יצאורק בישראל ולא לזולתם כנ"ל: