צַ֚ו אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וִֽישַׁלְּחוּ֙ מִן־הַֽמַּחֲנֶ֔ה כָּל־צָר֖וּעַ וְכָל־זָ֑ב וְכֹ֖ל טָמֵ֥א לָנָֽפֶשׁ׃
תוספתא (ליברמן)
בזמן שהפסח נאכל בטומא', טמא מת נכנס לעזרה ואוכלו, זבים וזבות נדות ויולדות הרי אילו לא יכנסו, ואם נכנסו הרי אילו חייבין, ר' לעזר או' אם נכנסו הרי אילו פטורין, שנ' וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב, בשעה שטמא נפש חייב, זבין ומצורעין חייבין, בשעה שאין טמא נפש חייב, אין זבין ומצורעין חייבין. בזמן שהפסח נאכל בטומאה, טמא מת נכנס לעזרה ושוחט, זבין וזבות נדות ויולדות הרי אילו לא ישחטו, ואם שחטו הרי אילו חייבין, ר' שמעון אומ' משם ר' יהושע אם שחטו הרי אילו פטורין, שנ' כל טהור יאכל בשר, והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשה לה' וגו', הנשחט לטהורין חייבין עליו משום טומאה, הנשחט לטמאין אין חייבין עליו משם טומאה.
במדבר
וַתִּסָּגֵ֥ר מִרְיָ֛ם מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וְהָעָם֙ לֹ֣א נָסַ֔ע עַד־הֵאָסֵ֖ף מִרְיָֽם׃