וְכָל־תְּרוּמָ֞ה לְכָל־קָדְשֵׁ֧י בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֲשֶׁר־יַקְרִ֥יבוּ לַכֹּהֵ֖ן ל֥וֹ יִהְיֶֽה׃
תוספתא מעשר שני
ישראל שאכל פירותיו בטבלו אף ע"פ שמתחייב בהן לשמים אין לכהן בהן כלום שנאמר [בהן תרומה] אין לכהן בהן אלא עד שירימו וכן בן לוי שאכל מעשרותיו בטבלו אע"פ שמתחייב בהן לשמים אין לכהן בהן כלום שנאמר בהן (במדבר י״ח:כ״ד) וזה אשר ירימו לה' אין לך בהן אלא עד שירימו.
תוספתא (ליברמן)
האוכל טבל של חבירו, משלם דמי מעשר טבלו דברי ר'. ר' יוסה בר' יהודה אומ' דמי חולין שבו. ישראל שאכל פירותיו בטבלו, אע"פ מתחייב בהן לשמים אין לכהן בהן כלום, שנ' בהן תרומה, אין להן בהן עד שיורמו. וכן בן לוי שאכל מעשרותיו בטבלו, אע"פ שמתחייב בהן לשמים אין לכהן בהן כלום, שנ' בהן את אשר ירימו לה', אין לך בהן אלא עד שירימו.