קישורים על במדבר כג:כא

וְנֶאֱמַר לֹא הִבִּיט אָֽוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶֽלֶךְ בּוֹ: וְנֶאֱמַר וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶֽלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָֽאשֵׁי עָם יַֽחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל:

ד' אלהיו עמו ותרועת מלך בו. הנראה לבאר עפ"י מ"ש בפ' נצבים בפ' כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך לא בשמים היא כו' כי קרוב הדבר אליך בפיך ובלבבך לעשותו. לכאורה תמוה כי אם איננה פורחת לעילא איננו לנכון ומה זה שאמר הכתוב לא בשמים היא הלא צריך להיות פרחית לעילא. אכן הפי' בזה להורות כח המצוה שלא נשאר בשמים לבד. אך ג"כ כח המצוה להיות להאדם לעזר ולסעד ולעורר את האדם בחי' מצוה גוררת מצוה. וזהו ג"כ ענין השופר שמביא אל האדם התעוררת על כל השנה לקיים המצות כמו שהי' במתן תורה דכתיב ויהי בשמעכם את קול השופר וכו'. ולזה אנו אומרים זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום הראשון. כאשר כל עיקר בריאת העולם הי' בשביל האדם לעשות רצונו ית"ש בעולם העשי' להופיע בקרבו אלקותו ית"ש. וז"ש וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מא"ד אותיות אד"ם העושה רצונו ית"ש בחיים חיותו הוא יותר חשוב בעיניו מכל המלאכי מרום ומכל הצדיקים היושבים בג"ע כי כאשר האדם עומד בחצות לילה ומתחיל לומר שירות ותשבחות כמ"ש חצות לילה אקום להודות לך. אז גם הצדיקים בג"ע מקשיבים לקולו. כמ"ש בשיר השירים היושבת בגנים חבירים מקשיבי' לקולך הם חבירי' לצדיקי' אשר בחיים חיותם ומקשיבי' לקולם. וז"פ ותרוע' מלך בו. פי' ע"י התרוע' וקול שופר מביא אל האדם התעוררת לקבל עליו עול מלכותו ית"ש שלא יהי' נמסר ביד היצה"ר מלך זקן וכסיל וכמ"ש ותמלוך אתה ד' במהרה לבדך וכו' כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ. כי כל זמן אשר עוד כח היצר למשול באדם הוא עובד שני אדונים עושה רצון יוצרו ויצרו עודנו בתחבולות מתהפך כנגדו. אך אם האדם זוכה לקבל עומ"ש באמת ומעביר ממשלת זדון מקרבו אזי תופיע בקרבו עול מלכותו ית"ש. כמ"ש באברהם ומצאת את לבבו נאמן לפניך שהי' בטל ממנו לגמרי תאוות היצר וקבל עול מלכותו להופיע עליו להיות לבבו נאמן כיתד שלא תמוט לעולם: