קישורים על במדבר כ:ח

קח את המטה וכו' ודברתם אל הסלע לעיניהם כו'. הנה כל המפרשים הרעישו בזה להבין מה זה החטא של משרע"ה במי מריבה. וי"ל בדרך זה. ונקדים מ"ש בפ' בראשית אצל אדה"ר את קולך שמעתי בגן ואירא כי עירום אנכי ואחבא. ידוע מ"ש במ"ת וכל העם רואים את הקולות שהי' רואים את הנשמע וזה מדריגה גדולה מפני כי פסקה זוהמתן ובאו לאותו המדריגה שהי' אדה"ר קודם החטא. משא"כ במצרים היו אז במדריגה קטנה לכן כתיב שם דבר נא באזני העם רק בבחי' שמיעה וז"ש אדה"ר את קולך שמעתי שנפלתי ממדריגת ראי' לבחי' שמיעה ואירא כי עירום אנכי. וזה הוא הבטחת צפני' חוזה בעת ההיא אביא אתכם כו' בשובי את שבותיכם לעיניכם כו'. פי' כי לעתיד תשובו לבא למדרגה הראשונה לשם ולתהלה. לעיניכם אמר ה' פי' שיהיו כל הדברות בבחי' הראי' כמו במ"ת וכל העם רואים כנ"ל. בזה מיושב קושי' הרמב"ן בסיום התורה לכל האותות והמופתים וכו' אשר עשה משה לעיני כל ישראל. והקשו הרמב"ם והרמב"ן הלא גם אליהו הנביא וכדומה עשו מופתים גדולים לכל ישראל ומה הי' הפלגת משרע"ה. ולפי הנ"ל הפי' בזה מעלת משרע"ה שהביא את בנ"י לאותו המעלה שהיו בשעת קבלת התורה וכל העם רואים כנ"ל. וזה לעיני כל ישראל בחי' הראי'. וז"פ בפ' פנחס דכתי' וצויתה אותו לעיניהם כו' למען ישמעו כל עדת בנ"י. ר"ל כי בשעת שסמך את יהושע מכוחו של משרע"ה היו ג"כ בבחי' ראי'. אך הש"י הי' חושש כאשר יפלו ממדריגתם הזאת לבחי' השמיעה ולא יהי' בבחי' ראי' כמו בחי' משרע"ה ולא ירצו לקבל עליהם את יהושע למנהיג הדור. לזה אמה"כ למען ישמעו כל עדת בנ"י. אף כשיהיו רק בבחי' השמיעה ג"כ יקבלו אותו עליהם לראש. וכמה פסוקים רומזים עד"ז במחלוקת של קרח כתיב שמעו נא בני לוי שנפלו ג"כ לבחי' שמיעה. וגם בפ' בהעלותך שמעו נא דברי. כי מחמת שלקחו עצמם לחלוק על משרע"ה נפלו ג"כ ממעלת בחי' הראי' לבחי' שמיעה. וז"ש בפ' וילך ויקרא משה אל יהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ. להביא את בנ"י למדריגה הראשונה כנ"ל. נחזור לענינינו כי זהו הי'כוונת הש"י שיביא משה את כל הדור ההוא עדה השלימה לבחי' הראי' כרל לחדש אורם כבראשונה ואז יהיו כולם כמו במ"ת וגם משרע"ה יבוא עמהם יחד לארץ ישראל. אך כאשר לא עשה כן כדכתיב ויאמר משה שמעו נא המורים. לזאת הי' החטא גדול מאד בעיני הש"י ב"ה כמ"ש יען כי לא האמנתם בי להקדישני לעיני העדה. שהי' ברצון הש"י להביאם לבחי' הראי' לכן לא תביאו כו'. במהרה יקוים בנו מקרא שכתוב והיו עיניך רואות את מוריך. אמן:

וידבר ה' אל משה לאמר קח את המטה והקהל כו' ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו כו' וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם. יש להבין למה הכה פעמים ומה שפי' רש"י ז"ל לפי שבראשונה לא הוציא אלא טיפין לפי שלא צוה כו' אינו מובן לפי פשוטו כלל למה בראשונה לא הוציא מים רבים למה שפי' רש"י ז"ל הוא דוחק גדול. ותו יש להבין מאיזה ויצאו מים רבים הול"ל ויצאו מים כדכתיב בציווי ודברתם אל הסלע כו' והוצאת להם מים מן הסלע ולא כתיב מים רבים. ונראה לי כידוע מספרי הקודש כי יש שמות היוצאים ע"י מספר האותיות והתיבות ויש צירופי שמות היוצאים ע"י הכאות האותיות ויש צירופי שמות ע"י פשוט ומשולש ומרובע כידוע והנה תיבות סלע כשתחשוב האותיות ע"י הכאה זה בזה דהיינו בראשון אות ס' ואח"כ ס"ל ואחר כך תיבת סל"ע עולה ש"י והנה כשתכה שני פעמים כך עולה כמנין כת"ר ועולה במספר שבע פעמים מי"ם וכיוון להמשיך מים דהיינו ריבוי חסדים ממדריגה העליונה מספירת כת"ר דהוא כולו חסדים ולכך יצא מים רבים ולפי שהוא עולה ז' פעמים מים ומה שתמצא עשרה יותר בז' פעמים מי"ם שעולה תר"ל. והצירופים הנ"ל עולים כמנין כת"ר לזה יש ג"כ עשרה כשתחשוב ה' מן תיבת הסלע כדכתיב ויך את הס"לע ושני פעמים ה' עולה עשרה כי כיוון למשוך מספירות כת"ר מלמעלה דרך כל העשר ספירות עד למטה. ועולה שפיר החשבון במספר ז' פעמים מי"ם לכך כתיב ויך את הסלע במטהו פעמים כנ"ל ויצאו מים רבים לפי שהמשיך המים ממדריגה גבוה עד למאד כנ"ל והנה הציווי לא הי' כך שימשוך המים ממקום גבוה כזה על זה איתא במדרש נורא עלילה על בני אדם על שלא עשו רצון עליון הגם שאין כ"כ מובן החטא וכדאיתא נמי בפרש"י ז"ל בפ' וזאת הברכה על פסוק תריבהו על מי מריבה נסתפקת לו לבוא בעלילה ע"ש ודו"ק.

עוד על פסוקים הנ"ל וידבר ה' אל משה לאמר קח את המטה והקהל את העדה כו' ודברתם אל הסלע לעיניהם כו' וירם משה את ידו ויך את הסלע וגומר ויאמר ה' אל משה כו' יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו כו' ראוי לשום לב מה הי' כוונת משה שלא עשה כמו שאמר לו הקב"ה גם צריך להבין מה היה גודל החטא כ"כ עד שעי"ז נקנס עליו שלא יכנס לארץ ישראל והנראה בזה דהנה מתחילת הבריאה עד עולם אי אפשר להשיג מציאות השי"ת כי אם ע"י עבדיו הנביאים והצדיקים הקדושים אשר על ידיהם נפעל ניסים ונפלאות ומשדדים המערכת על ידם רואים כל אפסי ארץ כי יש אלקים בישראל כמו שמצינו בכל תנ"ך ובגמרא כמה מעשיות שע"י הנפלאות שעשו הצדיקים נתקדש שמו ות"ש וכל הגוים הודו שאין אלהים כי אם בישראל והנה יש צדיקים אשר פועלים ניסים ונפלאות ע"י דיבורם ויש אשר פועלים ע"י איזה מעשה ויש ע"י תפילה ופשוטי העם אינם משיגים זאת למה הוצרך לזה מעשה ולזה דיבר ולזה תפילה שאינם יכולים להבחין זאת למה צריך לזה מעשה ולזה דיבר כו' אך הצדיקים הן יודעים ע"י תורה והמצות כי יש לנו כמה מצות התלוים בדיבר כגון לימוד תורה וברכת הנהנין וכיוצא בה וכמה מצות יש התלוים במעשה כגון הנחת תפילין ועשית ציצית וסוכה וכדומיהן ויש כמה מצות התלויות במחשבה כגת ק"ש ותפילה העיקר בהן היא המחשבה ומנינו ג"כ במצרים עשה משה הניסים במעשה במטה ובפיח הכבשן ובים אמר לו הקב"ה דבר אל בני ישראל לאו עידן צלותא כלומר אינך צריך לתפילה רק בדיבר בעלמא תפעל זאת וכמה פעמים הוצרך משה לתפילה ועכ"פ ע"י הצדיקים עבדי ה' שפועלים ניסים ונפלאות בקרב ישראל בין ע"י מעשה בין ע"י דיבר בין ע"י תפילה נתקדש שמו ית"ש ולהבין ע"י מה נתקדש שם שמים יותר לכאורה נראה דהנה כל העולמות וכל הברואים כולן שורשן למעלה שיש להם אחיזה בהאותיות התורה וכל אשר בשם יכונה היא אותיות וכן אברי האדם הן ג"כ אותיות כגון יד או רגל הן אותיות מהכ"ב אתיוין והצדיק ע"י שעושה מעשה ביד או באחד משאר האברים שהן אותיות מעורר שרשי למעלה ופועל עי"ז ניסים ונפלאות ומשדד המערכת ובדיבר יש ה' מוצאות הפה שבו כלולין כל הכ"ב אתווין אך הוא דיבור בעלמא וע"י הדיבור מעורר כל הכ"ב אתווין ומחשבה היא למעלה מן הדיבר נמצא לכאורה יראה כשהצדיק פועל ע"י מעשה איזה נס אז נתקדש ש"ש יותר משפועל ע"י דיבר כי כשפועל ע"י מעשה אינו מעורר ע"י המעשה למעלה כי אם איזה אותיות אם עושה ביד אינו מעורר למעלה רק שני אותיות י"ד וכן כשעושה באחד משאר אבריו אינו מעורר רק האותיות של האבר ואעפי"כ עוזר לו הקב"ה שפועל ניסים וכשפועל ע"י דיבר הוא משמש בכל הכ"ב אתווין ומעורר למעלה כל הכ"ב אותיות וכ"ש ע"י תפילה שהוא המחשבה שהוא למעלה מן הדיבר אינו חידש כ"כ כמו שפועל ע"י עובדא שאינו מעורר כי אם איזה אותיות ואעפי"כ פועל כן יראה לכאורה אבל האמת הוא ע"י עובדי לפעול ניתן להסט"א כנאמר והידים ידי עשו ע"כ המכשפים פועלים פעילותיהם ע"י עשיות איזה מעשה והדיבר ניתן לישראל לבד כאמור והקול קול יעקב וכן הוא אומר כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו בה' אלקיני בכל קראינו אליו לכן במצרים כשעשה משה ניסים במטה לא האמינו שדבר ה' הוא אך אמרו כשפים היא ובמכות בכורות לא עשה משה שום מעשה לא במטה ולא נטה ידו השמימה רק אמר כה אמר ה' כתנות הלילה וכו' והאמינו המצרים כי דבר ה' הוא ושלחו את ישראל ועפ"י דברים האלה יתבארו הפסוקים הנ"ל כי הקב"ה אמר למשה ודברתם אל הסלע לעיניהם ובזה יתקדש שמו הגדול שאבן אשר לא הוציא מים מעולם ואין שם מקום מים יוניא עתה ע"י שידבר אליו משה בשליחות המקום ב"ה וטעה משה וסבר מה אם אפעול ע"י הדיבר שבו כלולין כל הכ"ב אתיוין כנ"ל יתקדש ש"ש מכ"ש אם אפעיל ע"י מעשה שלא אשמש כי אם באיזה אותיות מהכ"ב אתווין ואעפי"כ יוציא מים בוודאי יתקדש ש"ש ייתר לכן וירם משה את ידו ויך את הסלע שהיה סבור שבזה יתקדש ש"ש יותר כנ"ל אך ע"י עובדא יכולים המכשפים ג"כ לפעול כנ"ל נמצא שלא נתקדש ש"ש במה שעשה ע"י עובדא שיכולין העם לומר מעשי כשפים הוא וזהו שאמר לו הקב"ה יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל כי יסברו העם שמעשה כשפים הוא ומפני זאת נענש שלא נכנס לארץ ישראל.